"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההסדרה: חוק שמעורר בעיות קשות

,עודכן

האם הכנסת ריבונית לקבוע חוקים? לכנסת יש כמובן סמכות לחוקק חוקים, וככלל, חוקיה מחייבים בישראל. אבל הכנסת לא מוסמכת לסתור את עקרונות היסוד החוקתיים של המדינה, אלא במקרים מיוחדים. הכנסת גם לא מוסמכת לסתור את דיני המשפט הבינלאומי החלים על העניין בחוק הנוגע לאזור יהודה ושומרון. חובתו של בית המשפט העליון לבדוק אם הכנסת פועלת במסגרת סמכותה. ביהמ"ש העליון לא מתחרה בכנסת ולא מבקש לגבור עליה. הפעלת סמכות הביקורת שנמסרה לו היא בגדר חובתו. הוא שומר על הכנסת ומבטיח כי זכויות היסוד וחובותיה הבינלאומיות של ישראל יישמרו; והוא דואג להגן על המיעוט מפני הרוב. זאת, בפרט כאשר המיעוט הנפגע - במקרה זה האוכלוסייה הפלשתינית בגדה המערבית - כלל אינו מיוצג בכנסת. בסמכויות אלה של ביהמ"ש העליון אי אפשר להתערב ובהן אי אפשר לפגוע.

האם חוק ההסדרה מצוי בגדרי הסמכות של הכנסת? החוק מעורר בעיות קשות מאוד מבחינה חוקתית ומבחינת המשפט הבינלאומי החל על האזור. מבחינה חוקתית, בין עקרונות היסוד בשיטת המשפט שלנו מצויות הזכות לשוויון, הזכות לכבוד וזכות הקניין. הזכות לשוויון נפגעת כיוון שהחוק הוא חד־צדדי. הזכות לכבוד נפגעת כיוון שהחוק פוגע בזכויות של מי שאינו מיוצג בכנסת וללא הסכמתו. הזכות לקניין נפגעת כיוון שנשללת הזכות להשתמש ולהחזיק בקרקע, וכיוון שהחוק מכשיר שימוש בקרקע ציבורית אך ורק לטובת ציבור מסוים, הציבור היהודי בשטחים. מבחינת המשפט הבינלאומי, החוק עומד בסתירה ברורה לחובה לשמור על זכויותיהם של התושבים המוגנים ולפעול אך ורק לטובת מה שנחוץ משיקולי צורך צבאי או טובת האוכלוסייה הכבושה. החוק קובע מנגנון לביצוע פשע מלחמה (בהתאם לאמנת רומא) של הפקעת קרקע מבלי שהדבר מוצדק בצורך צבאי ושל העברת אוכלוסייה לשטח הכבוש.

האם החוק מוסרי? לא צריך להיות מומחה למשפטים כדי להבין זאת: החוק לא מוסרי. מי שקובע את כללי המשחק חייב לשחק משחק הוגן, ולא להעדיף תמיד אך ורק את מי שהוא אישית אוהד. שופט כדורגל לא יכול לתת את הכדור למי שהוא רוצה או להכריז על פנדל רק משום שהוא אוהד של הקבוצה, אפילו אם הקבוצה השנייה ממילא משחקת גרוע. כללי המשחק בהקשר של יו"ש נקבעים בהתאם לעקרונות בסיסיים של הגנה על הקבוצה שנמצאת תחת השלטון הצבאי, כלומר האוכלוסייה הפלשתינית. לא משנה אם מפקיעים את כל הזכות או רק חלק ממנה, לעולם או עד להסדר מדיני. גם בכלל לא משנה אם הבעלים יחזור לקרקע או אם הזכות שלו רשומה. צריך "לשחק הוגן" ולא לסדר באופן עקום את הכללים. חוק ההסדרה שובר את הכלים.

הכותבת היא רס"ן במיל׳, מומחית לדיני קניין ותכנון ובנייה בבית הספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה, ולשעבר עוזרת היועץ המשפטי לאזור יו"ש בתחום המקרקעיןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר רונית לוין־שנור

ד"ר לוין־שנור היא חברת סגל בפקולטה למשפטים באונ' ת"א וממייסדות פורום "היום שאחרי המלחמה"

כדאילהכיר