כיצד התקרב חמאס אל המצרים | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כיצד התקרב חמאס אל המצרים

, עודכן
0

בסוף השבוע הודיעה רשת אל־ג'זירה כי המצרים פתחו את מעבר רפיח לשני הכיוונים למשך שלשה ימים. המדיניות המצרית בעזה היא לצנינים בעיני שליטי קטאר, המשמשים, לצד טורקיה, ספונסרים לארגוני טרור איסלאמיים הפועלים בהשפעת פטריות הרעל של האחים המוסלמים במזרח התיכון ובעולם.

סילוקו של מורסי מנשיאות מצרים וכינון ממשלו של א־סיסי היו מכה קשה עבור קטאר, המשמשת דרך קבע מרכז ההסתה והמימון לקיצונים האיסלאמים ומספקת מקלט לאיסלאמיסטים אויבי מצרים וישראל, ובהם שייח' יוסוף אל־קרדאווי, חאלד משעל וגלריית "מנהיגי החוץ" של חמאס. המצרים "מכים בחזרה" וראש מסיתי אל־ג'זירה נגד המשטר, מחמוד חסין, מצוי עדיין בכלא המצרי.

גם טורקיה התאכזבה. תכנוניה למנף את האביב הערבי לבניית "פאזל" חליפות איסלאמי בסוריה, בעיראק ובמצרים בראשותה, באמצעות תנועות הטרור האיסלאמיות מסוגן של "האחים", חמאס ודאעש, עלו בתוהו. כינון משטרו של א־סיסי וסיכול מאמצי דאעש והמורדים האיסלאמים להפיל את משטר אסד הביאו להסתבכותו של משטר ארדואן עם הרוסים והאיראנים, החותרים לשמר את משטרו של הרודן הסורי.

כפי שהאיסלאמיסטים של דאעש בעיראק ובסוריה אינם מוותרים, כך ממשיכים האיסלאמיסטים של האחים המוסלמים, חמאס ודאעש ללחום במצרים ובסיני, אך מתברר שהמצרים מצליחים יותר בנטרולם ומחסלים ביעילות גוברת את מרכזי דאעש ואת מערך סייעני חמאס ומנהרותיו באזור אל־עריש ובצפון סיני.

מכיוון שבאזורנו "אויב אויבי הוא ידידי", אין המצרים מתייחסים לאיראנים, לרוסים ולאסד כאל מצורעים - למורת רוחן של קטאר ומדינות המפרץ האחרות. המצרים אינם יוצאים מגדרם כדי לסייע לקואליציית המפרץ (הסונית) הנלחמת בחות'ים המסתייעים באיראן.

במצב שנוצר דומה כי חמאס ניזוק באופן החמור ביותר. אמנם קטאר מזרימה כספי סיוע לעזה לנוכח סנקציות הרש"פ, אך זאת במשורה. כמי שנהג לספק אמל"ח וסיוע רפואי לדאעש בסיני ולקבל מידיהם בתמורה מוצרי טרור מוברחים, החל חמאס להיחנק מצעדיהן של ישראל ומצרים, ומשאביו הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים הגיעו למבוי סתום.

לאחרונה החל חמאס לסבול גם מגידולי טרור סלאפיים קיצוניים בשורותיו, שהחלו לשגר ביוזמתם טילים על ישראל, לפגוע ביעדי חמאס, לערוק לשורות דאעש בסיני ולפעול עימם נגד מצרים. המשל הערבי אומר: "הקסם התהפך ופגע בקוסם". המעצרים וצעדי הנגד שערך חמאס מול דאעש וסייעני ה"תכפיר" הציבו אותו כאויביהם, הולידו סנקציות הדדיות, הפחיתו את היקף השת"פ בין שני הארגונים, ובכך יצרו מצע לשותפות אינטרסים עם מצרים.

לנוכח אילוצי המציאות ייאלץ חמאס לתכנן מסלול מחדש ולבחור במקום משעל מנהיג "פנימי", שמדיניותו מוכתבת יותר מצורכי האוכלוסייה ופחות מתכתיבי טרור חיצוניים דוגמת אלה שהנחית משעל מבתי מלון בקטאר. המלכוד, הנזקים וחוסר התוחלת שבפעולות האחים המוסלמים וחמאס להפלת א־סיסי הוליכו את חמאס לקבל מעורבות מצרית גוברת בתכנון עתידו.

מכיוון שאבו מאזן דחה את ההצעה, המקובלת הן על מצרים והן על חמאס, לקבל את דחלאן כמחליפו, הנציח הראיס את הנתק בין הרצועה לבין הגדה וסתם את הגולל על אופציית המדינה הפלשתינית האחודה.

עתה משחררים המצרים בהדרגה את הרסן הכלכלי והביטחוני במעבר רפיח, בהנחה כי חרף חימושה, עשויה הרצועה בבקרה זהירה להפוך למנוף לחימה באחים המוסלמים ובדאעש ולשמש משאב כלכלי שישפיע על מצרים מתוקף הסיוע העולמי לרצועה. טרם מלחמת 67' שלט ברצועה ביד רמה שוויש (סמל) מצרי ובידו מקל במבוק. מכיוון שבטאבה תבעו המצרים להשיב להם עד "המטר האחרון", תביא המציאות לכך שהמצרים יחזירו לריבונותם "עד המטר האחרון" את הרצועה והקוף הנשכני יוחזר לבעליו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר