"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנשיא טראמפ, זהירות ממחלקת המדינה

,עודכן

כדי להימנע ממדיניות מזרח־תיכונית כושלת, כפי שאפיינה את קודמיו לנשיאות, על הנשיא טראמפ להישמר מתקינות פוליטית ומתובנות מקובלות של מחלקת המדינה - זו שבין השאר חיזרה אחר סדאם חוסיין עד פלישתו לכוויית, תמכה בחומייני ובגדה בשאה הפרסי, הזדהתה עם "האחים המוסלמים" והיפנתה עורף למובארק.

מחלקת המדינה נוהגת להתעלם מהכלל הערבי של "על מילים אין משלמים מכס", שנועד להטעות את "הכופר" הנוצרי, הבודהיסטי והיהודי, ולכן מתרשמת מהמלל הערבי הפרו־פלשתיני. אבל מנהיגי ערב לא רואים בעניין הפלשתיני עדיפות עליונה, שורש זעזועים אזוריים ולב הסכסוך הערבי־ישראלי. הם שקועים באתגרי קיום פנימיים, אזוריים, בין־ערביים ובין־איסלאמיים, כגון המגלומניה של האייתוללות והטרור האיסלאמי, שאינם קשורים לקיום ישראל ולעניין הפלשתיני. שלא כמו מחלקת המדינה, מנהיגי ערב ערים לחתרנות ולטרור הפלשתיניים במדינות ערב ולכן אינם מלווים את המלל הפרו־פלשתיני במעש פיננסי או צבאי.

בניגוד למחלקת המדינה המתמקדת בעניין הפלשתיני, האינטרס האמריקני ויחסי ארה"ב עם ישראל ועם הערבים חורגים בהרבה מההקשר הפלשתיני הצר. מנהיגי ערב אף לא רואים בסכסוך הערבי־ישראלי את "הסכסוך המזרח־תיכוני". הם מבינים שהצונאמי הערבי, האחראי לזעזועי האזור, אינו קשור לסכסוך עם ישראל, ואף מצדיק שיתופי פעולה חסרי תקדים עם ישראל, הנתפסת כגורם מייצב, בניגוד לפלשתינים המוסיפים שמן למדורה.

מחלקת המדינה משוכנעת שנסיגה לקווי 1967 תשכין שלום ישראלי־ערבי, אף על פי שאין שלום בין־ערבי זה 1,400 שנים. האם הגיוני להניח שנסיגה ישראלית תשכנע את הערבים להעניק ל"כופר" היהודי את מה שאינם מעניקים לאחיה "המאמינים" - דו־קיום בשלום - ולהסכים לריבונות יהודית במזרח התיכון, שהוא חלק מ"בית האיסלאם" שנועד אך ורק ל"מאמינים"?! לשיטתה של מחלקת המדינה, ההתנחלויות הן המכשול המרכזי לשלום ומהוות מאיץ טרור, אף על פי שהטרור הפלשתיני פעיל משנות ה־20 של המאה הקודמת. זו התעלמות מהמציאות המלמדת שהסכסוך אינו על גודלה - אלא על קיומה - של המדינה היהודית.

יוזמות רבות ליישוב הסכסוך הוצגו בידי מחלקת המדינה. כולן כשלו, הקצינו את תביעות הערבים ופגעו בסיכוי למו"מ ישיר. לעומת זאת, שתי יוזמות ישראליות למו"מ ישיר הביאו להסכמי שלום עם מצרים וירדן. מעורבות ארה"ב חיונית בשלב מתקדם - ולא בשלב מוקדם - של המו"מ. אנטי־ממסדיות נגד הממסד הרפובליקני והממשלתי הביאה לניצחון טראמפ בבחירות. אנטי־ממסדיות נגד מחלקת המדינה היא תנאי להצלחתו בזירה הבינלאומית בכלל והמזרח־תיכונית בפרט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר