"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנשים: בעד התוכן, נגד העיתוי

,עודכן

מחאות הנשים נגד טראמפ מייד עם השבעתו הופכות את מאבקן לפתטי, גם אם חלק מן העקרונות הרבים המניעים אותו ראויים. את העוצמה הזו צריכות היו לשדר ביום שלפני 8 בנובמבר, כשעוד היה אפשר להשפיע על התוצאות. בינתיים הבחירות הוכרעו. עבר זמנן של הפגנות נגד כל מה שהמועמד מייצג, החל משימור הסביבה, הפלות, זכויות אסירים, זכויות הצבעה, חופש הביטוי, רפואה בת השגה, בטיחות כלי נשק, וכלה בשוויון גזעי ומגדרי והעלאת שכר המינימום. העיתוי, בד בבד עם ההשבעה, יצר קונפליקט אצל רבות מן המשתתפות הפוטנציאליות, שביקשו לחגוג את היום.

תוסיפו את המסר המתנשא דוגמת "העם טעה", שלפי הניסיון הישראלי הוא בבחינת בומרנג, ואת אי הבנת הכלל עתיק היומין הקובע כי "תפסת מרובה לא תפסת". ההיסטוריה מלמדת שמאבקי נשים (ומאבקים בכלל) צלחו כאשר היו ממוקדים: בעד מתן זכות הצבעה לנשים. בעד היציאה מווייטנאם. בעד היציאה מלבנון.

מאידך, אין ספק שהנשיא החדש הוא אישיות מאתגרת, שבמו סגנונו הבוטה ובמו פיו חסר הרסן תרם להלהטת הרוחות. נושא ההפלות כמשל. אצל האמריקנים, שכנראה לא ממש מתרגשים מהטרדות מיניות, הוא אחד מהמרכזיים כמעט בכל בחירות. העמדות ידועות: הדמוקרטים תומכים בזכות האישה על גופה, הרפובליקנים מתנגדים בקנאות להפלות, ולמחמירים שבתוכם לא משנה אם מדובר בגילוי פגמים גנטיים קשים, בהריון שנוצר מאונס או מגילוי עריות. לתפיסתם, יש להסיג לאחור את פסיקת בית המשפט העליון ("רו נגד ווייד"), הקובעת כי חוק האוסר הפלה פוגע בזכות לפרטיות ומשכך הוא סותר את חוקת ארה"ב.

טראמפ, שעד להתמודדותו אחז בעמדת הדמוקרטים, היה צריך להיות מוכן לשאלות נוקבות בנושא לפני שהגיע לראיון טלוויזיוני אצל כריס מתיו, פרשן פוליטי ומגיש תוכניות ברשת MSNBC, במארס 2016, שיאן של הבחירות המקדימות. אבל כשטד קרוז, מועמד רפובליקני רציני ומהמחמירים שבהם, תפס גובה לקראת הבחירות המקדימות במדינת ויסקונסין, טראמפ ענה "כן" לשאלה אם יש להעניש אישה המבצעת הפלה בלתי חוקית, ו"לא" לשאלה אם צריך להעניש גם את הגבר האחראי להריון. לא מתיישב עם הצהרתו ש"אין מישהו שמכבד נשים כמוני"? - so what?

הודעתו הדחוקה כי הנושא צריך להיות מוכרע על ידי המדינות עצמן, וכי הוא אמנם "בעד החיים" אבל יש מקרים חריגים, לא היה בכוחה לכבוש את הזעם והחרדה שאחזו בציבור גדול של נשים (וגברים) מכל רחבי העולם, ובצדק. חסר לנו שבראש הגדולה בדמוקרטיות יעמוד פונדמנטליסט. מאידך, מי עדיין לא יודע שמתמודדים אומרים הרבה ממה שצריך להגיד כדי להיבחר, ולראיה, עם בחירתו אמר אותו טראמפ כי אינו רואה עצמו מחויב למסורת הרפובליקנית.

הערות לסיום: אני מסכימה עם מדונה שאסור להתייאש: בתחילת שנות האלפיים הציגה הסידרה הטלוויזיונית "24" נשיא אמריקני שחור. בימים אלה משודרת הסידרה "הומלנד", המושיבה בבית הלבן אישה; נתפלל כולנו שאלוהים ישמור את אמריקה ואת הנשיא שנבחר בבחירות דמוקרטיות. אפילו his way היתה מתלהמת, מגיע לו ולו מעט מתוך מאת ימי החסד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר