"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שלוש ההבטחות של הנשיא

,עודכן

נאומו של טראמפ הפתיע, כשם שהפתיעו נאומיו מייד לאחר הבחירות לנשיאות. הציפייה הדרוכה לכך שישיל את מדי המתמודד ויושיט יד למתנגדיו לא התממשה. יש, כמובן, יתרון בכך שלפנינו אדם שתוכו כברו, אך יש גם חיסרון בכך שאין הוא מנסה, אפילו, להעניק תחושה שמעתה הוא נשיא של כולם, וממשיך להינשא על גל התסכול הקיים בכל חברה, וגם בזו האמריקנית.

טראמפ מגיע לשלטון עם שלוש הבטחות בלתי אפשריות, שעליהן חזר בנאומי הבחירות שלו, ואשר אותן הדגיש במיוחד בנאומו בטקס ההשבעה: להעביר את הכוח מוושינגטון לעם, להעמיד את אמריקה בראש ולהחזיר את גדולתה של אמריקה, בבחינת השבת עטרה ליושנה.

ארה"ב היא הדמוקרטיה המשמעותית ביותר בעולם, בגודלה, בהיקף החופש הקיים בה, בהיקף זכויות האדם ובמסורת שהושרשה בה באשר לנורמות חילופי השלטון וההשלמה עם הכרעות שהתקבלו בדרך חוקית. האנושות לא גילתה, עד כה, דרך מוצלחת יותר לנהל מדינה תוך התחשבות בדעת אזרחיה ובזכויותיהם. אין עוד מדינה שבה - לטוב או למוטב - מעורב הציבור בבחירת כל כך הרבה נושאי משרות המשפיעים על חייו, שיש בה כל כך הרבה ארגונים לא ממשלתיים המביאים לידי ביטוי את צורכי הפרט, ואשר בה יכול כל אדם להגיע לתפקידים המכריעים ביותר.

השיטה הזו נוצרה בעקבות הסכם בין הציבור לשלוחיו, שבו כוח הנציגים מוגבל על ידי בלמים ואיזונים ועל ידי משך תקופות כהונתם. אין בכך כדי למחות תסכול, אך יש בכך כדי לצמצם אותו באופן סביר.

טראמפ אינו רומז כיצד יעקור את הכוח מוושינגטון ויעבירו להמונים, אבל מכיוון ששום ציבור אינו יכול למלא בעצמו את כל תפקודי השלטון, והתוצאה הכמעט ודאית עלולה להיות אנרכיה - זה פשוט לא יקרה, ושוב יגבר התסכול הציבורי מכך שטראמפ הצטרף לרשימת המבטיחים שאינם מקיימים.

ובאשר לשתי ההבטחות האחרות: אם ההתמקדות תהיה בהתכנסות אמריקנית, בהעדפת תוצרת אמריקה ובנסיגה מהסכמי סחר בינלאומיים וממחויבויות צבאיות במקומות שונים בעולם - אמריקה תהפוך, אולי, למדינה שיש לה משקל אזורי, אך אין לה משמעות בינלאומית. זה עשוי להתאים לתפיסת טראמפ, הקובעת כי ארה"ב אינה צריכה לממן את צורכי הביטחון של מדינות אחרות, אך זה בוודאי לא ישיב לה את גדולתה. הפיכתה של אמריקה למעצמה בינלאומית במחצית הראשונה של המאה ה־20 נבעה מנכונותה לשחק במגרש העולמי. טראמפ יצטרך לבחור בין השבת העטרה (כמו הבטחתו לחסל את הטרור האיסלאמיסטי, המחייבת בניית קואליציה בינלאומית) לבין "קודם כל אמריקה" (הקוראת להסתגרות), והוא עלול למצוא את עצמו ללא יכולת לממש אף אחת מן השתיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר