שלוש ההבטחות של הנשיא

נאומו של טראמפ הפתיע, כשם שהפתיעו נאומיו מייד לאחר הבחירות לנשיאות. הציפייה הדרוכה לכך שישיל את מדי המתמודד ויושיט יד למתנגדיו לא התממשה. יש, כמובן, יתרון בכך שלפנינו אדם שתוכו כברו, אך יש גם חיסרון בכך שאין הוא מנסה, אפילו, להעניק תחושה שמעתה הוא נשיא של כולם, וממשיך להינשא על גל התסכול הקיים בכל חברה, וגם בזו האמריקנית.

טראמפ מגיע לשלטון עם שלוש הבטחות בלתי אפשריות, שעליהן חזר בנאומי הבחירות שלו, ואשר אותן הדגיש במיוחד בנאומו בטקס ההשבעה: להעביר את הכוח מוושינגטון לעם, להעמיד את אמריקה בראש ולהחזיר את גדולתה של אמריקה, בבחינת השבת עטרה ליושנה.

ארה"ב היא הדמוקרטיה המשמעותית ביותר בעולם, בגודלה, בהיקף החופש הקיים בה, בהיקף זכויות האדם ובמסורת שהושרשה בה באשר לנורמות חילופי השלטון וההשלמה עם הכרעות שהתקבלו בדרך חוקית. האנושות לא גילתה, עד כה, דרך מוצלחת יותר לנהל מדינה תוך התחשבות בדעת אזרחיה ובזכויותיהם. אין עוד מדינה שבה - לטוב או למוטב - מעורב הציבור בבחירת כל כך הרבה נושאי משרות המשפיעים על חייו, שיש בה כל כך הרבה ארגונים לא ממשלתיים המביאים לידי ביטוי את צורכי הפרט, ואשר בה יכול כל אדם להגיע לתפקידים המכריעים ביותר.

השיטה הזו נוצרה בעקבות הסכם בין הציבור לשלוחיו, שבו כוח הנציגים מוגבל על ידי בלמים ואיזונים ועל ידי משך תקופות כהונתם. אין בכך כדי למחות תסכול, אך יש בכך כדי לצמצם אותו באופן סביר.

טראמפ אינו רומז כיצד יעקור את הכוח מוושינגטון ויעבירו להמונים, אבל מכיוון ששום ציבור אינו יכול למלא בעצמו את כל תפקודי השלטון, והתוצאה הכמעט ודאית עלולה להיות אנרכיה - זה פשוט לא יקרה, ושוב יגבר התסכול הציבורי מכך שטראמפ הצטרף לרשימת המבטיחים שאינם מקיימים.

ובאשר לשתי ההבטחות האחרות: אם ההתמקדות תהיה בהתכנסות אמריקנית, בהעדפת תוצרת אמריקה ובנסיגה מהסכמי סחר בינלאומיים וממחויבויות צבאיות במקומות שונים בעולם - אמריקה תהפוך, אולי, למדינה שיש לה משקל אזורי, אך אין לה משמעות בינלאומית. זה עשוי להתאים לתפיסת טראמפ, הקובעת כי ארה"ב אינה צריכה לממן את צורכי הביטחון של מדינות אחרות, אך זה בוודאי לא ישיב לה את גדולתה. הפיכתה של אמריקה למעצמה בינלאומית במחצית הראשונה של המאה ה־20 נבעה מנכונותה לשחק במגרש העולמי. טראמפ יצטרך לבחור בין השבת העטרה (כמו הבטחתו לחסל את הטרור האיסלאמיסטי, המחייבת בניית קואליציה בינלאומית) לבין "קודם כל אמריקה" (הקוראת להסתגרות), והוא עלול למצוא את עצמו ללא יכולת לממש אף אחת מן השתיים.