"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחכים לשקט שאחרי ההשבעה

,עודכן

ב־20 בינואר לפני 16 שנה הושבע נשיאה ה־43 של ארה"ב, ג'ורג' בוש הבן, בצילו של משבר לגיטימיות חריף. זא, על רקע הסוגיה השנויה במחלוקת של אופי ההכרעה במדינת פלורידה, והעובדה שהיה זה בית המשפט העליון שהכריע בסופו של דבר את גורל המירוץ לבית הלבן והושיב את בוש במשרד הסגלגל. לפיכך אין זה מפתיע שהנשיא הטרי זכה, במהלך חודשי כהונתו הראשונים, לשיעורי תמיכה נמוכים (כ־50 אחוזים בלבד בסקרים).

התמונה השתנתה באורח דרמטי בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, כאשר רמת התמיכה בו נסקה עד לשיעור בלתי נתפס של 90 אחוזים. גם ערב השבעתו מחר כנשיא ה־45, נמצאת הפופולריות של דונלד טראמפ בשפל ושיעור התמיכה הממוצע בו בסקרים עומד על כ־40 אחוזים בלבד. העובדה שמערכת הבחירות היתה סוערת במיוחד ורוויה במתח ובעימותים חריפים, והעובדה שהקרמלין בחש והתערב בה לאחר שהפיץ מידע מביך על המועמדת הדמוקרטית הילארי קלינטון (שאותו שאבו פצחניו של ולדימיר פוטין ממטה המפלגה הדמוקרטית) העלו שוב למוקד השיח הציבורי - ממש כמו בפרשת הבחירות של שנת 2000 - מכלול שלם של סוגיות, הקשורות למידת הלגיטימיות של תהליך בחירתו של הנשיא.

יתרה מזאת, העובדה שהנשיא הנבחר טראמפ ממשיך להתנהל, מבחינות רבות, בדפוסים הדומים לאלה של המועמד לנשיאות טראמפ, תורמת אף היא לאווירת המשבר הפנימי האופפת את כניסתו לבית שבשדרות פנסילבניה. מצד שני, על רקע כניסתה החלקה ונטולת הזעזועים של ארה"ב לעידן הנשיא בוש הבן מייד לאחר 20 בינואר 2001, אפשר להעריך שגם הפעם עתידות שאלות היסוד על שורשיה של ההכרעה, שנפלה בקלפי ב־8 בנובמבר, לשקוע לשולי הבמה מייד לאחר ההשבעה. הערכה זו נשענת על "תקדים בוש הבן", שהצליח בתוך זמן קצר להוכיח אפקטיביות מרשימה בתחום החקיקתי, ובין השאר להביא לקיצוץ מס מסיבי ולהעביר תוכנית לרפורמה מרחיקת לכת במערכת החינוך היסודי והעל־יסודי ברוח הבטחותיו לבוחרים ערב הבחירות.

אם אכן יצליח טראמפ לפסוע במסלול שהותווה על ידי בוש, ולנצל את הרוב הרפובליקני בשני בתי הקונגרס כדי לקדם ללא דיחוי סדר יום חקיקתי, שבמרכזו מימוש כמה מתוכניותיו המרכזיות (למשל, בסוגיית ההגירה ובסוגיית הקצאת המשאבים לפיתוח תשתיות), אזי גם יתפוגגו הספקות על יכולת המשילות שלו ומידת התאמתו למשרה הרמה. אם למהלכים חקיקתיים מזורזים אלה תתלווה גם התפתחות מדינית דרמטית (דוגמת ועידת פיסגה עם ולדימיר פוטין שתניב תוצאות קונקרטיות), תהיה בכך הוכחה נוספת לעובדה שארה"ב צלחה את הבחירות בשלום, ושהנשיא הטרי העלה את מעצמת העל האמריקנית על נתיב חדש.

מה שברור הוא שהאומה האמריקנית זקוקה, יותר מכל, לשקט תעשייתי ולחזרה לימים של רגיעה ושל איחוי הקרעים מבית. קרש הקפיצה וחלון ההזדמנות הראשוני לכך אמור להיות נאום ההשבעה מחר. אם ימשיך טראמפ במסורת שגיבשו רוב קודמיו, ויעביר בדבריו מסר של פיוס, רצון טוב ונכונות לשתף פעולה גם עם יריביו המושבעים ביותר, אין ספק שתהיה זו נקודת מפנה בשיח הפנימי והתחלה ראויה לעידן החדש שבשער.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אברהם בן-צבי

הכותב הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבינלאומיים לשנת ה'תש"ף. פרופסור אמריטוס בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה

כדאילהכיר