אלימות נוער ברשת: אשליית האינטרנט

דו"ח המועצה לשלום הילד שפורסם השבוע מקדיש פרק שלם להתנהלות בני הנוער ברשת האינטרנט ולעבירות סייבר בקרב בני נוער וילדים. הפרק המטריד והמדאיג מצביע על המצב החמור בשטח בשלל היבטים של התנהלות בני הנוער ברשת, ועל הפער הקיים בין מה שההורים יודעים למה שבאמת קורה.

מהדו"ח עולה כי 63.2% מבני הנוער דיווחו כי נפגעו מפשיעה או מבריונות ברשת, 30% דיווחו שיצרו קשר עם אנשים זרים ברשת ו־15% מהם נפגשו עם אותם זרים. בני הנוער עצמם מודים כי 43% מהם שיתפו, עשו "לייק" או הפיצו תמונה ברשת נגד מישהו. כמו כן, הנתונים מורים כי גם קיים פער בין תפיסת ההורים את המצב לבין המציאות: 75% מההורים דיווחו שילדיהם לא נחשפו לתכנים מסוכנים או נפגעו ברשת, לעומת 45% מבני הנוער שכן דיווחו על פגיעה או חשיפה.

אלו נתונים דרמטיים שדורשים טיפול והתייחסות. לצערנו, עבור מי שמצוי בנושא, המידע הזה אינו חדש. האינטרנט והרשתות החברתיות נעים כיום בקצב מהיר מאוד. שם צצים כפטריות אחר הגשם טוקבקים נוטפי ארס ושנאה, מועברות תמונות אינטימיות מיד ליד ונפתחות בזו אחר זו קבוצות שמלגלגות על האחר, מדגישות שנאה, נותנות לגיטימציה לשימוש בביטויי שנאה רבים וחושפות את המשתתפים בהן לתמונות קשות הכוללות גם כיתובים פוגעניים. ולראיה, בשנה האחרונה כיכבו בכל מקום תמונות אינטימיות של ענת הראל, שרון פרי וגילי מוסינזון, השנאה עלתה על גדותיה בפרשת אלאור אזריה וזהו רק קצה קצהו של הקרחון.

במציאות הכאוטית הזו גדלים כיום אלפי ילדים ובני נוער בישראל. לאינטרנט יש מימד של אשליה. התחושה של הכותב היא כי הוא נמצא לבד, וידו קלה על המקלדת. הוא חש כי הוא יכול לכתוב כל מה שהוא מרגיש, מתי שבא לו ואיך שבא לו. וכך נכתבות מילים שלא היו יוצאות בסיטואציה אחרת לאוויר העולם. ככל שתגובה היא חדה ומושחזת, כך היא זוכה לתשואות הקהל. ולכותב? הוא לא מסתכל בעיניו של מושא הפגיעה. שגר ושכח!

מושגים כמו כבוד הדדי, אמפתיה וכישורים חברתיים אינם קיימים במרחב הדיגיטלי. נסו לדמות לרגע כי 63% מבני הנוער בישראל היו חווים פגיעה ובריונות ברחוב - הרי היתה קמה כאן צעקה גדולה ומזמן היו מתכנסות ועדות לטיפול בנושא.

במצב הנוכחי נדרשת תוכנית פעולה לאומית, דרושה הבנה שאנחנו במלחמה על הערכים ועל החברה שאנו רוצים לחיות בה. תוכנית פעולה לאומית תקנה כלים להתמודדות נכונה ברשתות החברתיות, הקניית ערכים בשפת הרשת עצמה. הטמעת מושגים כמו אמפתיה, כבוד הדדי וכללים לשימוש נכון ברשת.

עד אז כדאי שאנחנו ההורים נתעורר ונילחם על הערכים שאנחנו מאמינים בהם. כדאי שנבין שמתנהלת פה מלחמה של ממש - מלחמה מול הבריונות והפצת השנאה ברשת - וכדאי שנפעל כבר עכשיו בלי לחכות. הגיע הזמן שנעשה שינוי. הגיע הזמן שנקבל אחריות אישית, ונלמד גם את ילדינו לקבל אחריות.

הכותבת היא מנכ"לית אתר עשר פלוס, חוקרת תרבות נוער וילד ומומחית לאלימות ברשת