"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אלימות נוער ברשת: אשליית האינטרנט

,עודכן

דו"ח המועצה לשלום הילד שפורסם השבוע מקדיש פרק שלם להתנהלות בני הנוער ברשת האינטרנט ולעבירות סייבר בקרב בני נוער וילדים. הפרק המטריד והמדאיג מצביע על המצב החמור בשטח בשלל היבטים של התנהלות בני הנוער ברשת, ועל הפער הקיים בין מה שההורים יודעים למה שבאמת קורה.

מהדו"ח עולה כי 63.2% מבני הנוער דיווחו כי נפגעו מפשיעה או מבריונות ברשת, 30% דיווחו שיצרו קשר עם אנשים זרים ברשת ו־15% מהם נפגשו עם אותם זרים. בני הנוער עצמם מודים כי 43% מהם שיתפו, עשו "לייק" או הפיצו תמונה ברשת נגד מישהו. כמו כן, הנתונים מורים כי גם קיים פער בין תפיסת ההורים את המצב לבין המציאות: 75% מההורים דיווחו שילדיהם לא נחשפו לתכנים מסוכנים או נפגעו ברשת, לעומת 45% מבני הנוער שכן דיווחו על פגיעה או חשיפה.

אלו נתונים דרמטיים שדורשים טיפול והתייחסות. לצערנו, עבור מי שמצוי בנושא, המידע הזה אינו חדש. האינטרנט והרשתות החברתיות נעים כיום בקצב מהיר מאוד. שם צצים כפטריות אחר הגשם טוקבקים נוטפי ארס ושנאה, מועברות תמונות אינטימיות מיד ליד ונפתחות בזו אחר זו קבוצות שמלגלגות על האחר, מדגישות שנאה, נותנות לגיטימציה לשימוש בביטויי שנאה רבים וחושפות את המשתתפים בהן לתמונות קשות הכוללות גם כיתובים פוגעניים. ולראיה, בשנה האחרונה כיכבו בכל מקום תמונות אינטימיות של ענת הראל, שרון פרי וגילי מוסינזון, השנאה עלתה על גדותיה בפרשת אלאור אזריה וזהו רק קצה קצהו של הקרחון.

במציאות הכאוטית הזו גדלים כיום אלפי ילדים ובני נוער בישראל. לאינטרנט יש מימד של אשליה. התחושה של הכותב היא כי הוא נמצא לבד, וידו קלה על המקלדת. הוא חש כי הוא יכול לכתוב כל מה שהוא מרגיש, מתי שבא לו ואיך שבא לו. וכך נכתבות מילים שלא היו יוצאות בסיטואציה אחרת לאוויר העולם. ככל שתגובה היא חדה ומושחזת, כך היא זוכה לתשואות הקהל. ולכותב? הוא לא מסתכל בעיניו של מושא הפגיעה. שגר ושכח!

מושגים כמו כבוד הדדי, אמפתיה וכישורים חברתיים אינם קיימים במרחב הדיגיטלי. נסו לדמות לרגע כי 63% מבני הנוער בישראל היו חווים פגיעה ובריונות ברחוב - הרי היתה קמה כאן צעקה גדולה ומזמן היו מתכנסות ועדות לטיפול בנושא.

במצב הנוכחי נדרשת תוכנית פעולה לאומית, דרושה הבנה שאנחנו במלחמה על הערכים ועל החברה שאנו רוצים לחיות בה. תוכנית פעולה לאומית תקנה כלים להתמודדות נכונה ברשתות החברתיות, הקניית ערכים בשפת הרשת עצמה. הטמעת מושגים כמו אמפתיה, כבוד הדדי וכללים לשימוש נכון ברשת.

עד אז כדאי שאנחנו ההורים נתעורר ונילחם על הערכים שאנחנו מאמינים בהם. כדאי שנבין שמתנהלת פה מלחמה של ממש - מלחמה מול הבריונות והפצת השנאה ברשת - וכדאי שנפעל כבר עכשיו בלי לחכות. הגיע הזמן שנעשה שינוי. הגיע הזמן שנקבל אחריות אישית, ונלמד גם את ילדינו לקבל אחריות.

הכותבת היא מנכ"לית אתר עשר פלוס, חוקרת תרבות נוער וילד ומומחית לאלימות ברשת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר