"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקמפיין בשירות הלמ"ס הפלשתיני

,עודכן

בסוף השבוע החל קמפיין הפחדה של שלטי חוצות הנשען, במילים פשוטות - על עובדות לא נכונות. מצוטט בו משפט בערבית, "קריבאן סנאכּון אל־ערבליה", שמשמעותו בעברית היא "בקרוב נהיה הרוב". בניגוד לרושם שזה קמפיין של חמאס או של אש"ף, מתברר שזה מסר של התנועה "מפקדים למען ביטחון ישראל". דני יתום הסביר בתקשורת שהקמפיין נועד "לעורר מודעות לכך שאם לא ניפרד מן הפלשתינים הם בקרוב יהיו הרוב בין הירדן והים, וישראל בעצם תפסיק להיות מדינה יהודית ודמוקרטית".

הקמפיין נשען על גיבוב שקרים מבית היוצר של הלמ"ס הפלשתיני, שעליהם ראוי להשיב בפתגם הערבי הידוע "בוקרה פי (א)ל־מישמיש". המאזן הדמוגרפי שבאמצעותו מנסים יתום וחבריו להלך אימים על הציבור בישראל עובד היום דווקא לטובת היהודים ולרעת הערבים. אנשים נשואי פנים הזהירו גם בעבר מפני העתיד המאיים של הפיכתנו למיעוט בארצנו. עוד ב־1898 התנגד דובנוב לחזונו של הרצל להקמת המדינה, בטענה שעד שנת 2000 לא יחיו בארץ יותר מחצי מיליון יהודים. גם בן־גוריון עמד מול חזית של מומחים בראשות רוברטו באקי שהזהירו מפני הכרזה על הקמת המדינה בנימוק שבתחילת שנות ה־60 יהיה בישראל רוב ערבי.

מכיוון שנתוני 2016 אינם מסוכמים עדיין, נתייחס למספרים של סוף 2015, אז חיו ביו"ש כ־1,750,000 ערבים ובתוך הקו הירוק מספר דומה - סך הכל כ־3,500,000, עם כ־6,700,000 יהודים. זהו רוב ברור של שני שלישים ליהודים כנקודת פתיחה. במקביל גם הגיע באותה שנה, לראשונה, ממוצע שיעור הריבוי הטבעי של יהודים בארץ ישראל המערבית לזה של כלל הערבים בקו הירוק וביו"ש גם יחד. אנו נמצאים בתהליך של פיחות בריבוי הטבעי בקרב ערבים, ולא רק בארץ ישראל אלא ברוב מדינות האיסלאם, מול תופעה יוצאת דופן של גידול מתמשך בשיעור הריבוי הטבעי בקרב האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל, בעיקר הודות לגידול בקרב האוכלוסייה החילונית.

המצב הדמוגרפי הפוך לזה שממנו מזהירים יתום וחבריו. המגמה התהפכה כבר לפני יותר משנה כך שהרוב היהודי יגדל, גם אם לא מביאים בחשבון את ההגירה. מאזן ההגירה רק מחזק את הרוב היהודי, כי בעוד מיו"ש יוצאים בכל שנה מעל 15,000 תושבים ערבים יותר מאשר נכנסים, הרי לישראל נכנסים מעל 20,000 עולים יותר מהיורדים.

אש"ף הצליח, בהפעילו לוחמה פסיכולוגית, להרתיע את אזרחי ישראל באמצעות הפצת שקרים על מספרים לא מציאותיים של תושבים ערבים ביו"ש. מעציב מאוד לראות שאנשים טובים שפיקדו על מערכות חיוניות בעבר עושים שימוש בנתוני אש"ף, ובכך משמשים שופר לאותה לוחמה פסיכולוגית כנגדנו ומקנים לנתונים השקריים מהימנות לא ראויה. נראה שזה נעשה רק מסיבות פוליטיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר