לא בבית ספרנו: על דמוקרטיה מתגוננת

בתגובה להצעת החוק שנועדה למנוע מארגונים כ"שוברים שתיקה" לפעול בתחומי בתי הספר, קמה הצעקה האוטומטית על "סתימת פיות" ועל ניסיון לשטוף את מוחות התלמידים בתעמולה "ימנית, מתנחלים, לאומנית, דתית" וכל הארסנל המוכר. האמת היא שהצעת החוק היא התגלמות המושג דמוקרטיה מתגוננת.

חשוב להדגיש כי על מערכת החינוך לחשוף את התלמידים למגוון דעות רחב; להפגישם עם האידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה עד השעל האחרון, עם האידיאולוגיה של נסיגה מוחלטת עד השעל האחרון ועם כל מה שביניהן. יש לתת לתלמידים את מקסימום הכלים לגבש השקפת עולם מבוססת. אולם לצד זאת יש להציב קווים אדומים. לא כל דעה היא לגיטימית ובטח שלא כל ארגון הוא לגיטימי. בשום אופן לא הייתי מוכן שילדיי יופגשו עם אנשי ארגון להב"ה, למשל, כיוון שמדובר בארגון גזעני שמעשיו בריוניים. ובאותה מידה יש לשלול את הכנסתם של ארגונים רדיקליים כ"שוברים שתיקה".

ישראל נמצאת תחת מתקפת דה־לגיטימציה ברחבי העולם. המסע נועד להביא להחרמתה, בתקווה שהדבר יביא לקריסתה. "שוברים שתיקה" פועל נגד ישראל במסגרת קמפיין זה. חברי הארגון נעים ברחבי העולם ומגיעים לקמפוסים ולאולמות תרבות במימון גורמים עוינים לישראל, כדי להסית נגדה. "שוברים שתיקה" הוא חלק מתעשיית השקרים נגד ישראל. בחוברת שהם מחלקים בבתי הספר, שנועדה להסית נגד צה"ל את התלמידים העומדים לקראת גיוס, נכתב ש"מופעלת באופן תדיר אלימות כלפי ילדים", ובכלל זה "ירי מכוון על ילדים", "בשרירותיות וללא סיבה של ממש", כחלק מ"מציאות יומיומית". זו עלילת דם על בנינו, המוצגים כרוצחי ילדים.

פעולתם בצוק איתן ממחישה את דרכם. בצוק איתן מימשה ישראל את זכות ההגנה העצמית שלה ובמסגרת מלחמת "אין ברירה" ניסתה, באופן חסר תקדים בעולם כולו, למזער את הפגיעה בבלתי מעורבים, אפילו במחיר סיכון חיילי צה"ל, בעוד האויב השתמש באזרחיו וילדיו כמגן אנושי. ובעיצומה של המלחמה, כשמחצית המדינה הותקפה בטילים, "שוברים שתיקה" הציגו בעולם את צה"ל כצבא קלגסים המבצע פשעי מלחמה נגד הפלשתינים ברצועת עזה ה"כבושה". כבכל מלחמה, היו גם מקרים חריגים שבהם חייל או יחידה סטו מערכי טוהר הנשק הצה"לי. בחריגים האלה צה"ל מטפל. הצגתם מחוץ להקשר, כאילו הם הייצוג של צה"ל, אינה אלא עלילת דם קולקטיבית על צה"ל וישראל.

ארגון צריך לבחור אם הוא נאבק על עמדותיו במסגרת השיח הדמוקרטי בישראל או פועל נגד ישראל מחוץ לגבולותיה. אי אפשר לאחוז בחבל בשני קצותיו. "שוברים שתיקה" בחרו ועליהם לשלם את מחיר בחירתם. באופן פעולתם הם הוציאו את עצמם מהשיח הפוליטי הלגיטימי בישראל.