"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החלטה שעלולה לגרום נזק בירושלים

,עודכן

רבות נאמר ונכתב על ההחלטה שהתקבלה שלשום במועצת הביטחון. רבים מאיתנו ידעו כי היא עומדת בפתח, לאחר כישלון ממשל אובאמה לקרב הסדר ישראלי־פלשתיני. אפשר לטעון כי הימנעות ארה"ב בהצבעה על ההתנחלויות מוכיחה את עוינותו של אובאמה לישראל, אבל קשה לבוא בטענות אנטי־ישראליות אל הנשיא היוצא, שהעניק לנו את הסכם הביטחון הנדיב ביותר שישראל זכתה לו אי פעם, ואשר בהתבטאויותיו הביע, חזור ושנה, מחויבות אמיתית לקיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

אפשר לבוא בטענות על כך שהחלטת ההימנעות האמריקנית ניצלה את החלון של תקופת המעבר הבין־נשיאותית, כדי לאפשר החלטה שהממשל התנגד לה בעבר. אבל בהיסטוריה האמריקנית המודרנית התקבלו החלטות דרמטיות דווקא בחודשי המעבר (הכרת ארה"ב באש"ף ב־1988 והפרמטרים של קלינטון ב־2000), וזהו מועד מתוחכם ולגיטימי לקבל החלטות בלתי שגרתיות. אפשר גם לזלזל בהחלטה ולומר שאין בה כדי לפגוע בישראל, מכיוון ששום סנקציות לא הוצמדו אליה. דיווח תלת־חודשי של מזכ"ל האו"ם על המצב בהתנחלויות עלול להפוך פתטי בשנים הבאות. אבל גם אם ההחלטה לא תביא להעמקת החרם על ישראל, כפי שרובנו הגדול מקווה, וגם אם לא תגרום לניסיונות להעמיד ישראלים בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי על הפרת החוק הבינלאומי, נזקה המיידי הברור הוא הדגשה מחודשת של היות השכונות הישראליות בירושלים שמעבר לקו הירוק חלק מן ההתנחלויות.

זה אינו שינוי מדיניות. פורמלית, לא הבחין העולם במהלך החפוז שנעשה על ידי ממשלת לוי אשכול מייד לאחר תום מלחמת ששת הימים, ושהביא לסיפוח 28 כפרים מחוץ לירושלים הירדנית אל בירת ישראל המורחבת. אבל במשך השנים גברה נכונות העולם לראות בשכונות הישראליות שנבנו, בעיקר בשנים הראשונות שלאחר המלחמה, חלק מישראל, ולפחות חלק מגבולה, במסגרת הסכם שלום עתידי עם הפלשתינים.

התפתחות זו בלטה מאוד בהצעת קלינטון, שבה נקבע באופן הברור ביותר שהשכונות הישראליות ייהפכו חלק מישראל ואילו השכונות הערביות יהיו חלק מבירת המדינה הפלשתינית העתידה. המשך הבנייה בהתנחלויות והכעס הגובר בעולם (על כך שלמרות שרה"מ עצמו מדבר על פתרון שתי המדינות, דוחים שרים, כמו גם ראש המשלחת הישראלית לאו"ם, פתרון זה מכל וכל) גורמים למחיקת ההבחנה בין ירושלים לגדה המערבית.

יכול להיות שדונלד טראמפ יעניק לישראל יד חופשית להתנחל. ייתכן גם שיעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים. אבל לאחר החלטת מועצת הביטחון, מאמץ המשותף לרבים וטובים בישראל להבטיח כי השכונות הישראליות יהיו חלק מכל הסכם עתידי - יהיה לקשה הרבה יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר