"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאחוז באמת במושכות השלטון

,עודכן

חלפו כמעט 40 שנה מאז המהפך ההיסטורי של 1977, שבו הליכוד הביס את המערך וזכה בשלטון, ועד לעת זו, שבה נראה כי מי שנבחר על פי כללי הדמוקרטיה לומד סוף־סוף לאחוז במושכות. הפעם מדובר בשאיפתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבצע אלפי מינויים בשירות הציבורי, מבלי שוועדות איתור ושאר ירקות "מקצועיים" ו"חוקיים" יכפו עליו את רצונם הר כגיגית.

שלטון המבקש לשלוט, לעצב את פני המדינה על פי המדיניות שבשלה נבחר, אינו יכול לעשות זאת עם פקידוּת ש"בשם המקצועיות" אינה משרתת אותו ונמנעת מלבצע את החלטותיו. בינואר 2011, בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, אמר יוסי הירש, בכיר במשרד מבקר המדינה, שרק 30 אחוזים מהחלטות הממשלה מיושמות. דוגמה מובהקת לכך היא נושא התפלת המים. "עקב מצב החירום במשק המים שהוכרז בשנת 1999 קבעה ממשלת ישראל, בהחלטה מס' 4895, כי יש להיערך להתפלת מי ים. ארבע שנים מאוחר יותר, באפריל 2003, קבעה ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה כי עד שנת 2004 יוקמו שבעה מתקני התפלה ויסופקו 315 מיליון מטר קוב מים. בדו"ח מבקר המדינה 56ב, לשנת 2005, נקבע כי בפועל לא התממשו החלטות הממשלה בדבר הגדלת היצע המים" (מתוך "הכנסת - מרכז המחקר והמידע", "התפלת מים בישראל, החלטות ממשלה בין השנים 2008-1997").

החלטת פקידי האוצר דאז שאין צורך "לבזבז" את כספי הקופה הציבורית על התפלת מים, שבעיניהם לא היתה דחופה, הובילה למשבר ענק שגרר אחריו דרישות דרקוניות לחיסכון במים. אלה באו לידי ביטוי ב"מס בצורת", שהוטל על האזרחים בלית ברירה. מחיר המחסור תמיד גבוה יותר מההשקעה הנדרשת לתכנון ולפיתוח של תשתיות מבעוד מועד. תפקיד השרים לקבל החלטות כאלה. תפקיד הפקידות לבצע. במציאות זה לא קרה. הציבור, שלא היה מודע לאחורי הקלעים, ראה ממשלה שלא יודעת להיערך. אז התקבלו החלטות, אז מה? הפקידות חשבה אחרת. מי שחטפו היו השרים. הרי הם אלה שעומדים למבחן הציבור.

אי־ביצוע החלטות הממשלה קשור לאג'נדה שיש לפקידות. שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן הירבה לעסוק בהיפוך התפקידים בין מקבלי ההחלטות לבין מי שאמורים לבצען. בכנס בנושא "משפט ומשילות" שהתקיים בכנסת בינואר 2010 ציטט פרידמן את היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, מתוך כתב עת שאליו התראיין ובו טען כי "השרים שלו לעומתיים. לפקידים יש אג'נדה, והשרים מפריעים להם לקדם את המדיניות". במילים פשוטות, המדיניות של השרים לעומתית למה שלפקידים נראה נכון. אז מה עושים? מתקנים תקנות וקובעים כללים הכובלים את ידי השרים, ולא מאפשרים להם לבחור למשרות הביצוע אנשים הרואים איתם את המשימות עין בעין.

בכהונתו השלישית נתניהו רוצה לשלוט. הוא רוצה פקידות שלא מתנשאת מעל נבחריה ושלא מתייחסת אליהם כאל מוצר שמיום בחירתו רשום עליו "פג תוקף". ממשלתו נבחרה כדי לבצע את מדיניותה. היא צריכה בשביל זה אנשים שרואים איתה עין בעין. יהיו אלה אנשי מקצוע טובים וראויים. אחרי הכל, הממשלה רוצה להצליח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר