המהפכה הסורית הגיעה לעיר חאלב, העיר השנייה בגודלה במדינה, באיחור ניכר. גל ההפגנות נגד משטרו של בשאר אסד החל בעיר דרעא שבדרום המדינה כבר במארס 2011, אבל רק כשנה וחצי לאחר מכן, ביולי 2012, אחזה האש גם בחאלב, בעקבות הפיגוע שבו חוסלו חמישה מבכירי המשטר בדמשק. בעקבות הפיגוע פרצו קבוצות של מורדים אל העיר חאלב והשתלטו על כמה משכונותיה המזרחיות. זה היה הרגע שבו נראה כי גורלו של בשאר אסד נחרץ וכי נפילתו היא עניין של ימים בודדים.
אבל בשאר שרד בשלטון וגרר את סוריה למלחמת אזרחים עקובה מדם, שהותירה מעט מאוד מן המדינה ומאזרחיה. את חאלב, מרכז תעשייתי ומסחרי חשוב שבו התגוררו קרוב לשלושה מיליון תושבים, הוא הפך לדוגמה ומופת למה שעשוי להתרחש לכל מרכז עירוני שיעז למרוד בו. העיר חרבה ברובה ורק פחות משליש מתושביה נותרו בה, רובם בשכונותיה המערביות, שבהן הוסיף המשטר להחזיק מעמד.
לפני שנה התחוללה תפנית דרמטית במלחמה כאשר מטוסים רוסיים ולוחמים איראנים ושיעים הצטרפו למערכה ללחום את מלחמתו של בשאר. למול העוצמה הצבאית הרוסית־איראנית קצרה ידם של המורדים. יש לזכור כי מחנה האופוזיציה עודנו נעדר לכידות, ואותן מאות של קבוצות לוחמות הנכללות בו עסוקות בעיקר בלחימה בינן לבין עצמן ובקידום אג'נדות איסלאמיות רדיקליות, שהרחיקו מהן תומכים במערב אבל גם סורים רבים שנחרדו מהקיצוניות של תנועות דוגמת דאעש ואפילו חזית א־נוסרה.
בסבלנות רבה אבל גם בנחישות, ובעיקר בלא מעצורים, התקדם המכבש הרוסי־איראני בכיוונה של חאלב. ההפצצות הרוסיות - בלא הבחנה ואולי דווקא מתוך כוונה ברורה לפגוע במורדים אבל גם באוכלוסייה התומכת בהם - לא הותירו הרבה מהשכונות שבהן החזיקו המורדים. בדרך להשגת הניצחון נפגעו שווקים ששקקו אדם, מוסדות חינוך ובתי חולים על יושביהם. את המלאכה השלימו על הקרקע אלפי לוחמים איראנים, לוחמי חיזבאללה ומתנדבים שיעים שהביאו האיראנים מכל רחבי המזרח התיכון.
למול המכונה הרוסית לא היה למורדים כל סיכוי. היעדר אחדות, חסרונה של הנהגה מדינית וצבאית מוסכמת ואפקטיבית, ובעיקר היעדרה של תמיכה כלשהי מבחוץ, בעיקר מצידה של ארה"ב, הכריעו אפוא את הכף לחובתם. חאלב נכתשה, תושביה נהרגו או נסו מבתיהם, והעולם שתק.
קשה להקל ראש בהישג זה של בשאר אסד ושל שותפיו. כיבושה של חאלב מהווה עבור השליט הסורי רוח גבית ואולי אף אור בקצה המנהרה החשוכה שבה פוסעת סוריה בהנהגתו בשש השנים האחרונות. מכאן הוא עשוי לפנות להבטחת שליטתו במרחבים הכפריים שמסביב לבירה דמשק, שבהם פועלות עדיין קבוצות מורדים רבות. משם יפנה לדרום, ובכלל זה לרמת הגולן ובמקביל צפונה, למחוז אדליב, שבו פועלים עשרות אלפי מורדים הנהנים מתמיכה ומחסות טורקית. אפשרות נוספת, הגם שאין בה כל דחיפות, היא לפעול נגד דאעש במזרח המדינה, ואולי לזכות בתמורה בהכרת תודה מצד הנשיא האמריקני הנבחר, דונלד טראמפ.
אבל כיבוש חאלב אינו מלמד בהכרח על סופה של המלחמה המשתוללת במדינה. צבאו של בשאר מותש ונעדר חיילים, ואת הלחימה מבצעים עבורו הרוסים והאיראנים. השמיכה קצרה, כפי שהעיד רק השבוע כיבוש העיר תדמור בידי לוחמי דאעש. אלו ניצלו את העיסוק של המשטר ובעלי בריתו בחאלב ואת קוצר ידו מלפעול במקביל בכמה חזיתות.
ברחבי סוריה פועלים עדיין בין 100 ל־150 אלף מורדים במאות קבוצות חמושות הנהנות מתמיכה סעודית, קטארית וטורקית. אחרי הכל, המלחמה בסוריה כבר אינה רק מלחמתם של סורים בסורים, אלא מלחמה אזורית בעלת מימד בינלאומי. הרבה תלוי אפוא בשחקנים האזוריים והבינלאומיים. אבל קשה להניח שממשל טראמפ יסטה ממדיניות חוסר המעש והחידלון של ממשל אובאמה. הנה עוד סיבה למסיבה עבור בשאר בדרך לניצחון אפשרי במלחמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו