ערב פרסום ההודעה הרשמית על הכוונה למנות את מנכ"ל ענקית האנרגיה "אקסון מוביל", וידידו של ולדימיר פוטין רקס טילרסון למזכיר המדינה, הושלם למעשה תהליך גיבושה של הכוורת המדינית, הביטחונית והכלכלית בממשלו של דונלד טראמפ.
שני קווי אפיון בולטים במיוחד בתוך כוורת זו ותואמים בצורה מזוקקת את מסריו המרכזיים בחודשים שקדמו לבחירתו. ראשית, מדובר בקבוצה שכל חבריה במרחב האסטרטגי תומכים בקו ניצי ותקיף כלפי איראן. זאת, תוך נכונות לפתוח מחדש את "הסכם וינה" ואף לשקול צעדים צבאיים נגד טהרן אם תפר את ההסכם ובה בשעה תמשיך בפעולותיה החתרניות, המערערות את היציבות במרחב המזרח־תיכוני. שנית, כל שחקני "ההרכב הפותח" בנבחרתה הלאומית החדשה של ארה"ב תומכים בגישה עסקית מובהקת בכל הקשור לא רק למישור הכלכלה הבינלאומית, אלא גם לזירה האסטרטגית והמדינית.
כך, למשל, משקפים כל אנשי הנשיא הנבחר בעמדתם את תפיסתו הבסיסית בסוגיית הבריתות הביטחוניות והכלכליות, והם מאוחדים בעמדתם שכל שותפות עם מדינה, או עם גוש מדינות, אמורה להתבסס על עקרון ההדדיות ולא על פילנתרופיה. מכאן נגזרת גם נכונותם להביא לשחיקה ולכרסום במידת מחויבותה של האומה האמריקנית להמשך הענקת תמיכה כספית וגיבוי אוטומטיים לבעלות ברית ושותפות בקואליציות אסטרטגיות, דוגמת נאט"ו, הנסמכות זה שנים על שולחנה מבלי לתרום את חלקן במאבק הקיבוצי המתבקש.
באופן ספציפי יותר בא מתאם זה בין הבטחות הבחירות של טראמפ לבין אופייה של הצמרת הבכירה, האמורה לממש הבטחות אלה הלכה למעשה, לכלל ביטוי בשני דפוסי הגיוס העיקריים שלאורם גובשה הנבחרת החדשה. הראשון הוא הרקע הצבאי הבכיר שהביא למינויים של מזכיר ההגנה ג'יימס מאטיס, היועץ לביטחון לאומי מייקל פלין ומזכיר המשרד להגנת המולדת ג'ון קלי. רקע משותף זה נועד להקרין נחישות, תקיפות ועוצמה, ולהמחיש לגורמים דוגמת איראן ודאעש שהכוורת הביטחונית החדשה מורכבת מאישים שהתמודדות עם אויבים בשדה הקרב אינה זרה להם. מאטיס, פלין וקלי אמורים, אפוא, להמחיש את נכונותו של ממשל טראמפ להתייצב חזיתית מול כל איום ממשי ומוחשי על ביטחונה הלאומי של ארה"ב. זאת למרות כוונתו של טראמפ לצמצם עד כמה שאפשר את המעורבות הצבאית.
קו האפיון השני של "ההרכב הפותח", במישור הכלכלי והמדיני, הוא ההישענות על אישים בעלי רקע עסקי בכיר. את מקומם של מזכירי המדינה שצמחו בקונגרס או בזירה המשפטית עתיד עתה לתפוס איש עסקים מצליח בדמותו של רקס טילרסון, שיפעל לצד תאומיו ותואמיו העסקיים, מזכיר האוצר החדש סטיבן מנוחין והמזכיר החדש לענייני מסחר ווילבור רוס. טריאומוויראט עסקי זה, שצמח ועלה לגדולה בתוככי המערכת הפיננסית, אמור להעניק ביטוי צרוף לכוונתו של טראמפ לעגן את התנהלותו במישורי הכלכלה והמסחר הבינלאומיים בעקרון היסוד של "תן וקח" עסקי קר ומפוכח.
העובדה שחלק הארי של נבחרת זו משדר על אותו גל תחייב את טראמפ לערנות מתמדת כדי למנוע את היווצרותה של "תסמונת חשיבת היחד", העלולה להצמיח מונוליטיות מחשבתית ועיוותי תפיסה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו