"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קודם כל, לברר מול "וושינגטון החדשה"

,עודכן

ייתכן שהזדמנות של פעם בדור נקרתה עתה בדרכה של מדינת ישראל; ייתכן שבחודשים הקרובים יהיה אפשר להשיג תיאום והבנות היסטוריות עם הממשל האמריקני החדש בסוגיית ההתנחלויות. בהנחה שדונלד טראמפ ובכיריו התכוונו רק למחצית ממה שאמרו בחודשים האחרונים בעניין זה, הרי חוק ההסדרה, שנועד להציל את עמונה, לא זו בלבד שלא יציל אותה, כפי שנסביר מייד - הוא עלול אף להעלות את הכורת על הסיכוי למהפך היסטורי בעמדתו של הממשל בוושינגטון.

חוק ההסדרה - אם וכאשר יקבל תוקף - עתיד, כפי שצופה היועמ"ש מנדלבליט, להיפסל על ידי בג"ץ. מי לנו מומחה כמנדלבליט בדין הבינלאומי, שאינו עוין את המפעל החלוצי של תושבי יש"ע. כשיועץ כזה קובע שחוק ההסדרה אינו עומד בדרישות הדין החוקתי והבינלאומי וצפוי להיפסל בבג"ץ, צריך להאמין לו. לחוק ההסדרה היה סיכוי רק אם הכנסת היתה מחילה את החוק הישראלי על אזורי C ועל היישובים היהודיים ביו"ש, כפי שעשתה לפני שנים בירושלים ובגולן, אבל זה אינו המצב.

כדי שהמצב ישתנה מיסודו - אם באמצעות החלת החוק על חלק משטחי יו"ש ואם באמצעות הבנות שקטות עם ממשל טראמפ - ישראל צריכה למצות באופן בהול את הבירור מול "וושינגטון החדשה", ולבדוק אם אכן יש סיכוי שמפעל ההתנחלויות יזכה ללגיטימציה אמריקנית, כפי שראוי לו.

ייתכן שהניסיון יכשל, אבל ניסיון לגבש הבנות עם ממשל חדש, שנראה לפחות כרגע כהזדמנות של פעם בחיים - חייב להיות. לא רק עמונה על הפרק. גם הבנייה המוקפאת בגושי ההתיישבות הקונצנזואליים, הבנייה בשטח E1 הכה חיוני בין מעלה אדומים לבין ירושלים, וחידוש תנופת הבנייה בירושלים עצמה: בהר חומה, בגבעת המטוס, ברמות, בגילה ועוד, ואולי־אולי אפילו אפשרות של החלת החוק הישראלי על אזורי קונצנזוס בשטחים.

עם אובאמה היה טעם לריב ולעשות דברים בניגוד לדעתו, אבל עתה יש להניח לתאונה ההיסטורית הזאת להשלים את שלטונה. אסור לספק לו עילות לפעול נגדנו בזירה הבינלאומית רגע לפני שהוא מפנה את כיסאו. ההבנות עם הממשל החדש יכולות להיות רשמיות או בלתי רשמיות, שקטות או פומביות, אבל הסיכוי המסוים שיהיה אפשר, למשל, להפשיר את ההקפאה השערורייתית של רבות מתוכניות הבנייה בירושלים וביישובים כאריאל וכמעלה אדומים שווה את הסבלנות הזאת. אם יתברר שטראמפ מתחזה, תמיד נוכל להתווכח גם איתו ולעמוד על שלנו - טוב יותר, צריך לקוות, משעשינו זאת מול אובאמה.

לתושבי עמונה אכן נגרם עוול. רבות נכתב על כך. בג"ץ פסק על פי החוק, אבל לא על פי הצדק. המטרה האמיתית של העותרים נגד עמונה היתה לערער ולפורר את מפעל ההתיישבות ביו"ש, אבל חוק ההסדרה, הן לגופו והן מבחינת העיתוי, לא זו בלבד שאינו התרופה, אלא ששכרו עלול לצאת בהפסדו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר