למה בנט מגן עליהם?

אין דמוקרטיה אמיתית ללא שידור ציבורי הגון וראוי. המונח ציבור מתייחס לכל הרבדים והגוונים בחברה. אין לאדם או לקבוצה מונופול על הציבור. בולשביזם של מיעוט המדבר בשם הציבור ומשתמש במשאבי החברה לצרכיו, הוא אנטיתיזה לדמוקרטיה נאורה ומתוקנת.

חייבים לומר את האמת: מאז קום המדינה השידור הציבורי נשלט ברובו על ידי השמאל. שלטון ארוך שנים של המפלגות הסוציאליסטיות התאפשר כתוצאה משליטתן ברשות השידור. המהפך הפוליטי בישראל לא השפיע במאומה על האמירה השמאלנית החד־מימדית בתקשורת. אל ההיבט האידיאולוגי הצטרף גם אינטרס כלכלי מובהק של בעלי כלי תקשורת, והתוצאה היא שהציבור ניזון מבוקר ועד ערב במידעים ובדעות ברוח השמאל. כדי למנוע לזות שפתיים גייסו כמה עיתונאים בעלי דעות ימניות על מנת לשרת איזון לכאורה.

התקשורת הצליחה לייצר אתרוגים על פי הזמנתה, ואת אלה שלא היו לרוחה הפכו לערבות שמצווה לחבוט בהן. האתרוגים הבכירים היו שרון ואולמרט כשמימשו את השקפת העולם של השמאל, והערבה הבכירה ביותר היו המתנחלים שמואשמים בכל תחלואיה של מדינת ישראל.

הקמת תאגיד השידור החדש נועדה לאפשר הוגנות ופלורליזם. למרבה הפלא, התברר שהתאגיד החדש הפך לביתם של אבירי השמאל, המשוכנעים שיש להם מונופול על החוכמה וכל השאר הם מנשקי מזוזות ומשתטחים על קברי צדיקים. בעלי אינטרסים כלכליים השתלטו על התאגיד על מנת להבטיח את המשך צבירת הממון ושליטתם בהלכי הרוח והדעות. לא לתאגיד הזה פיללנו.

אשר על כן יש לחשב מסלול מחדש. אין חובה להנציח טעות. יש רק להתפלא על עמדתו של השר נפתלי בנט, שבעבר ביקש לסגור עיתון בעל השקפה ימנית - וכעת יוצא להגן על אינטרסים של בעלי עניין נגד טובת הציבור שהוא עצמו מייצג.