אין תחליף לתואר אקדמי

בשנים האחרונות צעירים מגלים כי אפשר להשתכר היטב גם ללא תואר אקדמי. לדוגמה, בוגרי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל, אשר מקבלים מייד עם שחרורם הצעות עבודה בשכר נאה, בעוד חבריהם החלו את לימודי התואר הראשון אשר מאפשרים, אם בכלל, עבודה במשמרות בשכר צנוע. אותם צעירים סבורים שהעלות והשקעת הזמן בלימודי תואר, שאליהן מתלווה אובדן הכנסה בתקופת הלימודים, אינם השקעה כלכלית כדאית, לבטח כשהלימודים אינם מקנים ביטחון במציאת עבודה.

בעולם יש כבר מי שקוראים לשינוי בתפיסת ההשכלה הגבוהה כולה, ואף לערעור על האקסיומה שלפיה השכלה אקדמית היא המפתח למוביליות חברתית ולביטחון תעסוקתי וכלכלי. אז האם תואר אקדמי אכן נחוץ כל כך? התשובה, כמו תמיד, מורכבת, ותלויה בתחום הלימוד, בצורכי השוק, בתחומי העניין וברצונות האישיים.

בתחומי לימוד מקצועיים כמו רפואה ואדריכלות העיסוק במקצוע מחייב רכישת תואר אקדמי בתחום. בארה"ב, למשל, הלימודים יקרים מאוד ולעיתים ללא הלימה לצורכי שוק העבודה, כך ששאלת הכדאיות הכלכלית של ההשקעה בלימודים עולה במלוא עוזה. ואכן, דו"חות שונים מציגים בשנים האחרונות ירידה במספר הסטודנטים האמריקנים בקולג'ים. בישראל, לעומת זאת, שכר הלימוד נמוך יותר וחלק מהסטודנטים משלבים צעדי קריירה ראשונים בשנות הלימודים המתקדמות. על פניו, זה נראה מודל טוב יותר לפחות מבחינת עלות־תועלת כלכלית.

כולנו מכירים את הסיפורים על מארק צוקרברג וביל גייטס שנשרו מהלימודים ושינו את העולם. אבל אלו היוצאים מהכלל שאינם מעידים על הכלל. המחקרים עדיין מראים שבעלי תארים אקדמיים משתכרים יותר מחסרי השכלה גבוהה, בוודאי בטווח הארוך. משתלם יותר להיות בעל תואר, בייחוד אם מדובר בתואר בהנדסה או במחשבים. התוצאות פחות חד־משמעיות במדעי הרוח והחברה, שלהם אין תמיד קשר ישיר לשוק העבודה. ואולם דווקא בחברות ההיי־טק המובילות עולה כיום דרישה לחשיבה ביקורתית וליצירתיות ונשמעת נכונות לגייס בוגרים טובים במקצועות לאו דווקא מדעיים.

הלימודים באקדמיה אמורים לסייע בהקניית יכולות רכות הנדרשות מכל אדם בעידן המודרני ובכל עבודה, כגון חשיבה ביקורתית, לימוד עצמי, תקשורת, התמודדות עם בעיות, תכנון ועמידה בלוחות זמנים ועוד.

כמו כן, נראה שאבד הכלח על התפיסה שלפיה יש בחיים פרקים נפרדים ללימודים ולקריירה המקצועית. שינויים מתחוללים מהר, ועובדים נדרשים ללמוד, להתעדכן ולהתמקצע לאורך כל חייהם, בין תפקידים ובמקביל אליהם.

משך הקריירה בשוק העבודה מוערך כיום ביותר מ־40 שנה. משך שנות הלימודים וההכשרה בטלות בשישים לעומת הערך שיש להן לטווח הארוך. החשש הוא כי אלה שבוחרים להתחיל מוקדם את קליטתם בעולם העבודה, גם ימצאו את עצמם במהרה מביטים מעבר לכתף אל עבר הבוגרים הצעירים שממהרים לרשת אותם. בסופו של דבר, כניסה מעט מאוחרת יותר לשוק העבודה, אך עם יסודות מוצקים, תיטיב עם העובדים, עם המעסיקים ועם המשק כולו.

על השוק והאקדמיה כאחד לעשות עבודה טובה יותר בהתאמה למציאות החדשה. המוסדות האקדמיים צריכים לשים דגש על הקניית מיומנויות רכות מעבר לידע, להציע חוויית הוראה ולמידה עדכנית ומשמעותית ולהדק את הקשר לשוק התעסוקה. בעולם התעסוקה יש לבנות מסלולים שישלבו אופקי קריירה והכשרה מקצועית ואקדמית - זו הדרך הטובה ביותר לשמור על העובדים הטובים, לאתגר ולתגמל אותם.

העולם עובר שינויים במהירות הולכת וגוברת. ואולם זהו גם עולם שמבקש ומעריך חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויכולות לימוד עצמי - בכל אלו, האקדמיה היתה ונותרה המפתח להצלחה.

הכותב הוא נשיא מכללת אפקה - המכללה האקדמית להנדסה ולשעבר מנכ"ל חברת היי־טק