"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכוח הרוסי במתקפות הסייבר

,עודכן

ביום שישי האחרון שורה ארוכה של אתרי אינטרנט מוכרים - ובהם אמזון, פייפאל ועוד - הושבתו למשך שעות ארוכות. רשויות הביטחון בארה"ב חושדות שמי שעומד מאחורי המתקפה, המהווה את אחת הגדולות מסוגה בעולם בשנים האחרונות, הם האקרים רוסים וסינים פרטיים שעבדו בשיתוף פעולה.

זו לא הפעם הראשונה שהאקרים רוסים נחשדים בכך שהוציאו לפועל מתקפות סייבר על אתרי אינטרנט מערביים. למעשה, סוכנויות המודיעין בעולם סבורות שמדובר במדיניות רוסית מכוונת: המעורבות הרוסית באוקראינה מ־2014 מייצרת מחלוקת חריפה בין רוסיה לבין מדינות המערב. מתוך הבנה רוסית שאתרי האינטרנט חשובים לגיבוש דעת הקהל הבינלאומית ביחס למשבר, הרוסים מפעילים שורה של אמצעים טכנולוגיים מולם, במטרה להטות את דעת הקהל לטובתם.

תקיפת הסייבר ביום שישי מצטרפת להדלפת האי־מיילים מוועידת המפלגה הדמוקרטית לפני כשלושה חודשים. דו"חות מודיעין שונים מצביעים על כך שרוסיה מחזיקה ביכולות סייבר התקפיות ברמה הגבוהה ביותר. בהתאם לכך, ועל רקע המחלוקת בין המעצמות בנוגע לנעשה באוקראינה, סוכנויות המודיעין האמריקניות חוששות כי המתקפה מחודש יולי מהווה פרומו למתקפת סייבר רחבה והרסנית הרבה יותר על ארה"ב. לקראת הבחירות הקרובות לנשיאות, ה־FBI סבור כי הרוסים מעוניינים לחבל במערכות ההצבעה בארה"ב ומחוצה לה ובכך לפגוע בהליך הבחירה. הסברה האמריקנית היא שאין בכוונתם של הרוסים להתערב לטובת ניצחונו של אחד המועמדים במירוץ. במקום זאת, הרוסים - כך סוברים האמריקנים - מעוניינים לפגוע בעמדת ההנהגה האמריקנית בזירה הבינלאומית, בייחוד במזרח אירופה.

תקיפות הסייבר המיוחסות לרוסיה אינן מוגבלות לארה"ב בלבד. בשנה האחרונה אתרי ממשל, כלכלה, תעופה ותקשורת ממדינות שונות ברחבי אירופה, חוו תקיפות סייבר שונות. בכל המקרים, רשויות המודיעין במדינות השונות הצביעו על האקרים רוסים כאחראים למתקפות.

העלייה במתקפות הסייבר המופנות כלפי אתרים אמריקניים, הובילה את הממשל לבחון אמצעים שונים לשיפור יכולות המגננה והמתקפה מול אירועים שכאלו. בשבועות האחרונים הינחה הבית הלבן את משרד ההגנה להעביר רפורמה במבנהו של פיקוד הסייבר הפועל בפנטגון. הרפורמה מכוונת לחזק את הפיקוד בשני היבטים מרכזיים - הפיקוד יהפוך לגוף בעל עצמאות רבה יותר וסמכויות פעולה נרחבות יותר, והפיקוד יחוזק על ידי גיוסם של כ־6,000 מומחי סייבר, שייכנסו לשירות בשנתיים הקרובות. הבית הלבן סבור שהשינויים הללו יאפשרו למשרד ההגנה לפתח כלים יעילים יותר בתחום לוחמת הסייבר. השינויים המוצעים מגיעים חודשים ספורים לאחר שבכירים בפנטגון העידו, שאמצעי לוחמת הסייבר שמופעלים נגד דאעש לא יעילים מספיק.

העימות בין רוסיה למערב, שהחל כמחלוקת על עניינים טריטוריאליים, הפך לעימות שמרכז הכובד שלו מצוי במרחב הווירטואלי. המערכה הזו מצטרפת למאמצי לוחמת סייבר נוספים, שהאמריקנים מעורבים בהם מול איראן, סין ודאעש. בזירה שבה פעולה הנמשכת עשירית שנייה עלולה להסב נזק אסטרטגי, האמריקנים מחויבים לגלות ערנות ויוזמה מתמידות, כדי לשמור על יציבות הזירה הבינלאומית והביטחון הלאומי. המשך הובלת תהליכי התייעלות (כמו בפנטגון) והעמקת שיתופי הפעולה עם המגזר הפרטי, יכולים לסייע לשמור על העליונות הטכנולוגית האמריקנית.

הכותב הוא מתמחה במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר