התנאים בהם הרצוג צריך להסכים לאחדות

אני צופה בראש האופוזיציה, יצחק הרצוג, כשהוא מסביר כי לא נפגש, לא הוצע לו ולא נסגר שום דבר, כי לא חולקו תיקים, כאילו הואשם בעבירה כלשהי ועליו לנקות עצמו מחשד. אפשר לתמוך בממשלה משותפת ואפשר להתנגד לה, אבל המאמצים להקמתה אינם בגדר חטא.

בין השנים 1981-2003 היה גודלן של סיעות העבודה והליכוד דומה. המאבק על תמיכת הציבור היה ביניהן, ואנשים כמותי התנגדו מאד להקמתן של ממשלות אחדות לאומיתבמצב זה, כדי שלא לטשטש את ההבדלים בין שני המחנות. כל זאת, על מנת לייצר אלטרנטיבה ברורה לממשלה (בשעה שהליכוד היה בשלטון), כדי שלא להיות "נהג משנה", כך שההצלחות ייזקפו לטובת הנהג הבכיר, והכשלונות – לחובת המשנה. כך, למשל, הייתי בין אלה שלחצו על פירוק ממשלת האחדות בשנת 1990, כי רציתי שמפלגתי, דאז, תעמוד בפני הבוחרים על דיגלה, ולא על מעשים שעשתה או שלא עשתה, תחת מנהיגות ניצית וימנית.

המצב הנוכחי איננו דומה, לצערי."העבודה" אינה מצטיירת כאלטרנטיבה ברורה וכאופוזיציה לוחמת, ומצבה בסקרים בכי רע. ההתמודדות האמיתית אינה מתקיימת בינה לבין הליכוד, אלא בינה לבין מפלגתו החלולה של יאיר לפיד. הממשלה הנוכחית היא בעלת ההרכב הימני ביותר שהתקיים אי פעם בישראל, והדבר בא לידי ביטוי גם בפגיעה במרקם הדמוקרטי וגם בפגיעה בזכויות הפרט ובהתבטאויות ללא תקדים כנגד בית המשפט העליון. מינויו של אביגדור ליברמן לשר הביטחון היה "מינוי הזוי" גם לדבריו של ח"כ בני בגין.

כניסת "העבודה" לממשלה כרוכה בסיכון לא גדול באשר לעתידה הפוליטי. לעומת זאת, היא תוכל להתנותה בבלימת מהלכי חקיקה מסוכנים ובהחלטות בלתי רצויות, ולתרום בכך לאינטרס הלאומי, כפי שהיא רואה אותו. אם היא תשכיל לעבוד כצוות מתואם בתוך הממשלה, ואם שריה יצטיינו בעבודתם, יהיה בכך גם כדי לתרום לסיכוייה האלקטורליים בעתיד. ניסיון מיניסטריאלי יסייע בבניית קבוצת ההנהגה שלה, וגם אם זהו שיקול משני – הוא איננו חסר חשיבות.

הכניסה חייבת להיות על בסיס הצגת עמדה מדינית פומבית של ראש הממשלה, אשר "העבודה" תוכל לחיות עמה (כמו נכונות להגיע להסכם עם הפלסטינים על בסיס גבול 67' עם תיקונים הדדיים, או קבלת היוזמה הערבית כבסיס למו"מ), זכות ווטו בתחום החקיקה בנושאי ממשל וזכויות אדם, וקבלת תיק הביטחון. תיק החוץ, קטוע האיברים, איננו יכול להיות תיקה הבכיר של המפלגה.

אינני יודע אם התנאים הללו ריאליים, ואם לא – אין שום סיבה להפוך לגלגל חמישי בממשלת ימין. אך אם מדובר בדרישות שייענו – אינני רואה שום סיבה לדחות את החבירה, אלא אם מדובר במאבקים אישיים, ומרצון למנוע שדרוג מאלמוני או מפלמוני.