"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ראש השנה: הזדמנות לשינוי

,עודכן

ימי הסליחות בשלהי שנה ובערב של שנה חדשה יוצרים אווירה של שינוי, חשבון נפש והתכוננות לראש השנה ולשנה חדשה. השנה האוניברסלית היא יחידת זמן בעלת משמעות אסטרונומית, ומסגרת של זמן שהאנושות מתנהלת בתוכו. התחדשות השנה היהודית מבקשת להכיל גם משמעות רוחנית ותרבותית.

הכינוי "שנה" הוא דו־משמעי. מצד אחד המשמעות של לִשְנות ולחזור, דהיינו תהליך קבוע שחוזר לנקודת המוצא ומתחיל ממנו בשנית - "נקראת כן לפי ששבה השמש שנית אל הנקודה שהחלה ממנה" (ספר השורשים לרד"ק, ערך "שנה"). מצד אחר - מלשון שינוי - שכן השנה החדשה שונה מקודמתה.

המשמעות הראשונה מציירת את מעגל הזמן בצורה דו־מימדית, כמעגל שחוזר על עצמו. המשמעות השנייה מציירת את הזמן בצורה תלת־מימדית כספירלה - היא אמנם חוזרת לאזור המוצא, אך היא כעת במקום שונה כשהתקדמה שלב נוסף כלפי מעלה.

הקבלה תיארה את העולם ואת החיים כהוויה דינמית ששואפת לקידמה ולתיקון מתמיד. בתוך ההוויה המשתנה קיימת נטייה מובנת ומוצדקת של הפסיכולוגיה האנושית לבקש יציבות וקביעות ברורה. היא מתקשה להכיל שינויים, ואף פוחדת מהם כשהם עלולים לזעזע את המקובל והידוע. אך ללא שינויים - אין קידמה. אנושות סטטית שאין בה קידמה וחידוש היא אנושות מאובנת ומתוסכלת. על כן איזון בין המרכיב הקבוע והיציב לבין המרכיב שחייב להשתנות ולהתקדם הוא מתבקש ומחויב המציאות.

כמעט לכל אדם יש שתי זהויות - זו שבה הוא נמצא כעת, וזו שאליה הוא שואף. זו שבה ימצה טוב יותר את הפוטנציאל הגלום באישיותו וזו שתמקם אותו טוב יותר בחברה ובתעסוקה, בבריאות האישית, בקשר המשפחתי והזוגי, ולעיתים אף מול אלוקיו. לשם כך הוא חייב לעשות שינוי, להתמודד עם הקיבעון, לעבור תהליך אתגרי הכרוך במאמץ, ולעיתים גם בוויתור על הרגלים. לשינוי דרוש אומץ. עצם המחשבה על השינוי עלולה להרתיע.

ויש מי שניסה כבר בעבר לעשות את השינוי המתבקש ולא הצליח - או משום שלא פעל נכון, לא התמיד די הצורך או שניסה להתקדם בצעדים גדולים מכפי יכולתו. כך הוא מאבד אט־אט את התקווה והאמון שביכולתו להשתנות - והתסכול גובר שבעתיים.

כעת, בימים אלו, התהליך יכול להיות קל בדרך סלולה ונוחה יותר. האווירה המיוחדת ורבת ההוד האופפת את ימי הסליחות, ראש השנה ויום הכיפורים יוצרת הזדמנות מיוחדת לשינוי. ההתחדשות של השנה מזמינה תהליכי שינוי מבורכים שמאפשרים להתקרב להשגת היעד.

יש שמצאו רמז לכך בתקיעת השופר. חכמים למדו שהתקיעות בראש השנה מתחילות תמיד ב"תקיעה" של קול פשוט ורציף, ולאחר מכן "שברים" ו"תרועה", קולות שבורים וקטועים, ולבסוף חותמים תמיד ב"תקיעה" נוספת. התקיעה הפשוטה הראשונה מייצגת את השאיפה לשלם, אך הירידה אל המציאות המורכבת יוצרת את השבר והקטיעה. בהתנהלות נכונה ובנכונות לפעול ולשנות, אפשר להגיע לבסוף אל התקיעה הרציפה ואל השלמות המיוחלת.

הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין ובאופקים ואל"מ במיל'טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר