"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גישור - הדרך המכובדת לכולם

,עודכן

שני אירועים ערכיים מסעירים אותנו בימים אלה, ויותר מכך מטלטלים את הצבא - אותו צבא שהיינו מעדיפים כי יעסוק אך ורק בהגנה עלינו ובפגיעה במבקשי נפשנו. בקצה האחד עומד לדין תא"ל אופק בוכריס, קצין אמיץ, מוערך ורב זכויות, הנחשד בעבירות קשות של אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה והתנהגות שאינה הולמת. בקצה השני עומד לדין סמל אלאור אזריה באשמת הריגה והתנהגות שאינה הולמת בעת פעילות מבצעית בחברון.

אני רוצה להאמין, ואני בוודאי לא לבד, כי תא"ל בוכריס לא עשה את המעשים האסורים שבהם הוא מואשם. לא פחות מכך אני רוצה להאמין, וגם כאן אני בוודאי לא לבד, כי סמל אזריה לא ירה בטרוריסט השוכב על הכביש סתם כי בא לו. עם זאת, אני לא יכול להתעלם מתלונות הנשים הטוענות נגד תא"ל בוכריס או לא להתחשב בעדויות מפקדיו של אזריה.

התהליך המשפטי, הפתוח כמעט לחלוטין לציבור והמסוקר בלי הרף בכלי התקשורת, מעורר אי נעימות וגורם לנו, לכולנו, להיראות רע. האם כך מתנהגים מפקדים בצבא שלנו, האם כך נוהג מפקד מצטיין בפקודותיו ומנצל את מרותו עליהן, והאם כך מתנהלים מפקדים בזירת פיגוע בפעילות מבצעית? איזו אם עברייה תסכים לשלוח את ילדיה לצבא שמפקדיו, כך עלול להתברר, אינם ראויים להיות מפקדים?

בשני המשפטים המתנהלים בימים אלה אין מרוויחים ומנצחים, והצדק, זאת כבר למדנו, לא תמיד נראה או נשמע, גם לא בבית משפט. התיאורים היוצאים או מודלפים פוגעים בנאשמים, ולא פחות מכך - בתובעים. את מי מעניין איך נראה תא"ל בוכריס בציצית, בצימר, ברכב או במשרד? התיאורים האלה פוגעים בו ובהן. תא"ל בוכריס חייב להבין כי גם אם ייצא זכאי מחוסר הוכחות, לא יוכל לתקן את הנזק הציבורי שנגרם לו. הנשים המתלוננות חייבות להבין כי גם אם יימצא תא"ל בוכריס אשם ויישב בכלא, לא יוסר מהן, בעיני רבים, "כתם התמימות" ולא ייחסכו מהן התיאורים הלא מחמיאים שבוודאי עוד יגיעו.

לא רחוק משם, בבית הדין הצבאי הדן בענייני סמל אזריה, נחשפים פרטים נוהליים ומבצעיים המטילים צל כבד על שדרת הפיקוד של הצבא כולו. הנזק הנגרם שם לביטחון ולמדיניות החוץ של ישראל קשה מנשוא. זה הזמן לעצור את יצר ההרס העצמי ולמזער נזקים. חוסר האמון בין המערכות המבצעיות השונות ובתוכן חייב להיפסק - אם לא ביוזמת הצדדים, אז על ידי בית המשפט.

פשרה או ויתור אינן מהמילים האהובות עלי. הן מבטאות בדרך כלל חוסר יכולת להחליט או להגן על צדקתך. גישור, שהיא לכאורה מילה "מכובסת", הוא הדרך הנכונה באירועים אלה. תהליך הגישור בשני המשפטים הוא מעל לכל אינטרס ציבורי, שיאפשר לצאת מהמבוכה ומהנזק הצפויים לנו כעם וכמדינה ויאפשר לצדדים להימנע מהפסד אישי עתידי גדול יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר