אלי כהן - מגדלור לחינוך לאהבת הארץ

בימים אלה פירסם עמוד פייסבוק סורי בשם "אוצרות האמנות של סוריה", סרטון שבו מוצגים הרגעים שאחרי הוצאתו להורג של אלי כהן הי"ד. בסרטון הקצר, אפשר, בין השאר, לראות את ההמון המתאסף ולאחר מכן את גופתו של כהן מוכנסת לארון קבורה, שמועלה לרכב שנוסע מהמקום אל מקום קבורתו שטרם נודע.

את השירות הצבאי הסדיר שלי עשיתי בחטיבת הטנקים 188 ברמת הגולן. המחנה הגדודי היה מוקף עצי איקליפטוס גדולים ומרשימים. עצים שהקיפו את המחנה לכל אורכו. מפקד הגדוד סיפר לנו שהמחנה שימש לפני מלחמת ששת הימים את השריון הסורי. לדברי המג"ד, אלי כהן הי"ד, המרגל הישראלי המופלא שפעל בדמשק, שיכנע את מפקדי הצבא הסורי לטעת את עצי האיקליפטוס כדי שבבוא היום מטוסי חיל האוויר הישראלי יוכלו לזהות בנקל היכן עליהם להפציץ מטרות אויב. דוגמה אחת מני רבות לחשיבות פעילותו של האיש שלנו בדמשק.

לוי אשכול ז"ל, ראש ממשלת ישראל בימי מלחמת ששת הימים, קבע והצהיר שתרומת אלי כהן לניצחון המדהים היתה כבירה וחסכה את חייהם של לוחמים רבים, בקרבות הקשים שבעלייה מהעמק אל רמת הגולן. למידע שהוא העביר לגורמי המודיעין הישראלי היתה השפעה מרחיקת לכת על ההיערכות לקראת המלחמה, על הכרעה בה ועל הבטחת ביטחון מדינת ישראל מול האיומים מהרמה הסורית. רק היום, עשרות בשנים לאחר המלחמה, ולנוכח האירועים בסוריה, אפשר להפנים את החשיבות שבשליטה על רמת הגולן; שליטה שהתאפשרה בזכות פעילותו של אלי כהן.

עוד לפני המלחמה המידע שהוא העביר על הניסיונות הסוריים לפגוע במוביל הארצי, הטיית מקורות הירדן ומיקום כלי הנשק הסוריים הכבדים, סייעו רבות למאבק על תשתית המים, ולכך יש להוסיף מידע עצום שהעביר על ההנהגה הסורית ותוכניותיה, כל זאת מתוך היכרות קרובה איתם, תוך כדי שהוא מעמיד פנים כאיש עסקים.

דורות צעירים בישראל חונכו על מורשתו ועל נכונות הקרבתו של אלי כהן. זכרו חי וקיים בתוכנו ודמותו ההרואית משמשת מגדלור לחינוך לאהבת הארץ, למסירות הנפש ולאמונה במימוש חזון שיבת ציון, כמו גם לנכונות לשלם את מחיר החירות. גם בימים אלה בני משפחתו מצליחים לעורר עניין רב בדמותו, ולהרצאות שלהם מגיעים רבים שמנסים להתחבר לדמותו של איש צעיר שהיה מנהל חשבונות במשביר המרכזי והצטרף לקהילית המודיעין, כשגם בני משפחתו לא ידעו לאורך שנים על פעולותיו בחיל המודיעין ובמוסד.

במכתבו האחרון לאשתו ולבני משפחתו כתב הגיבור משפטים מרטיטים ומרגשים: "אני כותב אליכם מילים אחרונות אלו בתקווה שתישארו תמיד מאוחדים. אני מבקש מאשתי שתסלח לי, שתדאג לעצמה ושתעניק השכלה טובה לילדינו... יום יבוא וילדיי יהיו גאים בי. ולך נאדיה יקירתי, את רשאית להינשא לגבר אחר למען יהיה אב לילדינו. בנושא זה את חופשייה לגמרי. אני מבקש ממך לא להתאבל על מה שקרה, אלא להסתכל על העתיד. אני שולח לכם נשיקות אחרונות. התפללו לעילוי נשמתי".

יש רק לקוות שהאירועים האחרונים וההתפתחויות בסוריה אולי יצליחו להוביל למציאת מקום הטמנת גופתו ולהעלאת עצמותיו לקבורה מכובדת בארץ ישראל, שעליה מסר את נפשו, כראוי לאחד מגיבורי האומה המובהקים של מדינת ישראל.