"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החיסון הוא ה"אנטי וירוס" שלנו

,עודכן

בימים האחרונים פורסם כי חמישה ילדים מבית הספר הדמוקרטי בחדרה נדבקו בחצבת, שסיבוכיה בדרכי הנשימה עלולים להיות קטלניים. התברר שכל הילדים לא היו מחוסנים בשל התנגדות עקרונית של הוריהם. משרד הבריאות, שהתריע על התופעה ודרש מכל ההורים חיסון מיידי, הדגיש כי זו לא רק המלצה שלו אלא של כל ארגוני הבריאות החשובים בעולם, וכי מי שאינו מחסן את ילדיו מסכן אותם.

לפני שנה וחצי בלבד נדבקו עשרות ילדים והורים, עובדים ותיירים, שביקרו בפארק השעשועים הענק דיסנילנד בקליפורניה, בחצבת - כולם היו ללא חיסון מפני המחלה. האירוע לא התפשט אבל היה חמור דיו ועלה לכותרות בכל רחבי ארה"ב. כתוצאה ממנו אף היו כמה מדינות שהחמירו את נוהלי הכניסה לפארקים ולגני השעשועים ההמוניים.

על רקע התרחשויות אלו, הנה תרחיש דמיוני (או לא) מעולם קצת אחר: וירוס חרישי מושתל במחשב ביתי בקליפורניה או בריו דה ז'נירו. הוא מתפשט במהירות ומדביק שורה של מחשבים וטלפונים ניידים ביבשת אמריקה. תייר תמים נושא אותו ללא ידיעתו בדיסק־און־קי ובחוזרו לאירופה, או לתל אביב, מעביר את הווירוס למאות אלפי משתמשים נוספים. חברות אבטחת המידע שמגלות את המגיפה מנסות לייצר נוגדנים וחסימות, אבל הנזק כבר קיים. מערכות מחשוב ותשתיות קורסות, פעולות חיוניות עוצרות מלכת, ההשלכות הכלכליות חמורות.

ועכשיו נמיר את עולם המחשוב בעולם הרפואה. לסטוקסנטים הביולוגיים פוטנציאל נזק חמור הרבה יותר. לא מדובר בקופסאות מתכת אלא בחיים עצמם. שלנו, של ילדינו. הדוגמאות לא חסרות: התעוררות הפוליו, החצבת בחדרה, מגיפת הזיקה, האירוע בקליפורניה. רובן ככולן נבלמו באיבן, במאמץ עולמי ומקומי שכלל זיהוי, איתור, מיפוי, בידוד חולים, פיתוח חיסונים, מעקב ובקרה, תקציבי מחקר ופרויקטים לאומיים. זה לא מקרי שהעולם לא חווה מגיפות ענק בסדרי גודל של ימי הביניים - העולם, וישראל כחלק ממנו, מכיר את המשמעות של מצבי חירום כגון אלו ויודע להיערך ולהתגונן.

אבל משתנה אחד חסר במשוואה, והוא קריטי: מניעה מראש של היווצרות והתפשטות של נגיף אלים עולמי. התשובה לכך ברורה: חינוך וחיסון מונע.

כפי שהמילה האחרונה בהגנת הסייבר היא היכולת לאתר ולמנוע מראש כל יכולת חדירה למחשב או למתקן כלשהו, ולא משנה מיהו התוקף או מהי שיטת התקיפה, כך פועל עקרון החיסון בתחום הבריאות והרפואה המונעת. החיסונים הקיימים כיום, לחצבת, לשפעת, לפוליו ולזיקה, הם חומת המגן האחרונה והיעילה במאבק המתמיד על בריאות הילדים והוריהם. מי שרוצה שהמחשב האנושי יוכל להמשיך לתפקד חייב להטמיע תרבות של אבטחת בריאות (המקבילה לאבטחת מידע). ומי שבמודע או שלא במודע נמנע ממנה עלול להיות האחראי לתקלה הבאה, גם אם לא כיוון לכך.

לכן, כפי שידענו כאן בארץ להדביר התפרצות פוטנציאלית של פוליו, כך אפשר לחסום בראשיתן מחלות אחרות, כחצבת, שפעת וכדומה. חינוך, הסברה ומניעה, והקפדה על התחסנות, הם הפתרונות החשובים ביותר בשמירה על בריאותנו. לפני שעוסקים באכיפה לאחר מעשה - חיוני לנקוט אמצעי מניעה והסברה.

הכותב הוא מזכ"ל איגוד רופאי הילדיםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' צחי גרוסמן

פרופ' גרוסמן הוא יו"ר האיגוד לרפואת ילדים וחבר הוועד המנהל של "מרכז גושן" לקידום בריאות הילדים ושלמותם

כדאילהכיר