"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תחשבו מראש על האזרחים

,עודכן

אני מודה שאינני עוקב באדיקות אחר המאבקים בתוך הנהגת הליכוד. גם אינני חש שמדובר באנשים העוסקים בקטנות, בשעה שעולה של המדינה מוטל עליהם, משום שאי אפשר אחרת. העימותים האישיים הם חלק בלתי נפרד מן הפוליטיקה – ולא רק בישראל - ומפלגות שבהן אין, או אין לכאורה, עימותים שכאלה, הן בדרך כלל מפלגות לא דמוקרטיות. המאבק על היוקרה ועל הבעלות על מה שנראה כהצלחה הוא יותר מטבעי, ובדרך כלל – האנשים הנמצאים ברגע היסטורי מסוים במעמד של מקבלי החלטות מבקשים להצליח, להוכיח כי הם פועלים לטובת הכלל, ולמנוע מאחרים ליטול מהם את התהילה.

לאחר שאמרתי את כל זאת, התבוננתי בחיילים ובאזרחים הנדחקים בעיניים נואשות לתוך האוטובוסים שהועמדו לרשותם באין רכבות, בסבל שנגרם לכל כך הרבה אנשים, בעיכובים, במחיר הגבוה כל כך שזה עלה למשק, ואומר לעצמי: זה לא יכול להיות! הרי אין מדובר כאן בטעות שעשה מי שעשה, מבלי שהעלה בדעתו מה יהיו השלכותיה. ההחלטות שהתקבלו ביום שישי האחרון היו כאלה שתוצאותיהן לא היו מוטלות בספק. זה היה מקרה בוחן שיילמד, בלי ספק, בחוגים למדע המדינה שלנו, כי הוא כולל מאבקים אישיים בצמרת, היבטים משפטיים על רקע החלטות בלתי חוקיות (לכאורה), ומדיניות קואליציונית. את משמעותו ההיסטורית נלמד רק בעוד זמן. הוא עשוי להיעלם מאחורי אירועים חדשים, כאלה ואחרים שימלאו את סדר יומנו, והוא יכול גם להפוך לזרע פורענות קואליציוני, אף על פי שאיש מממלאי התפקידים העיקריים אינו מעוניין ללכת כבר עכשיו לבחירות חדשות. כבר היו דברים מעולם.

עשויות להיות לאירוע הרכבת גם השלכות רחוקות יותר. למשל: אני שומע יותר ויותר אנשים דתיים – חרדים ואחרים – המוכנים לדבר בפומבי על ההכרח להתאים את עצמם למערכת חיים מודרנית שאינה יכולה לחדול לפעול בשבתות. הם גם קוראים לשים קץ למערכת "הגויים של שבת", ולהבין ש"פיקוח נפש" במאה ה־21 אין פירושו רק להציל את חייו של אדם תוך עשיית עבירה בתחום שבין אדם למקום. מבחינה זו – עשויה להיות השפעה חיובית לכך שאירוע הרכבת חרג מוויכוח ממשלתי פנימי, והפך, לפחות לרגע, לנושא מרכזי על סדר היום.

אבל המחשבה על כך שכל כך הרבה אנשים נאלצו לשלם את מחירו של הוויכוח הלגיטימי, חוזרת ומטרידה. הרי בסופו של דבר, הכל נעשה כדי שאנשים יחושו טוב יותר, יהיו בטוחים יותר, יוכלו להשתמש באמצעים שהמדינה מציעה להם תמורת מסיהם. העובדה שמי שקיבלו את ההחלטה ידעו מה הם גורמים לרבבות אנשים מטרידה אותי יותר מעצם העובדה שהנזק הזה נגרם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר