"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למדו אותם להבין, לבטא, לחשוב

,עודכן

באחת התוכניות של "לאמריקה יש כישרון" (הערוץ הראשון) מצאתי את התשובה לשאלה - מהו בעצם התוצר העיקרי הנדרש ממערכת החינוך? ובכן, היא טמונה אצל גרייס ונדרוול בת ה־12, עם הקארה הבלונדיני והגיטרה הקטנה: עומדת לה ילדה, שנה ראשונה בחטיבת הביניים, בטוחה בעצמה, מנסחת ברהיטות ובבהירות את מחשבותיה ולבטיה, רגשותיה ושאיפותיה, בין שבתשובותיה לשאלות השופטים ובין שבשיר "איני יודעת מה שמי" שכתבה על עצמה.

סיימון קאוול, אבי התוכנית ואימת המשתתפים, אמר שהיא טיילור סוויפט הבאה. אני לא בטוחה מי זאת טיילור סוויפט (תסלחנה לי נכדותיי), אבל אני יודעת בוודאות שגרייס, כדוגמה, היא המודל שאליו צריכים ההורים, המורים והמחנכים לשאת עיניים. וזה ממש לא מוגזם לצפות שכבר אחרי שש שנות לימוד יוכלו בני ובנות גילה לדבר

ברהיטות מול קבוצת אנשים, גם אם אלו רק חבריהם וחברותיהם לכיתה.

כי איך שלא נהפוך את כל העניין הזה של מערכת החינוך, בסופו של דבר אלו התכונות והיכולות שאנחנו מצפים לראות אצל בוגריה. אין ספק שחלקו של הבית רב: גנים, סביבה, ערכים והון התרבותי. מכאן והלאה ניצבים שני דברים בראש היררכיית החובה של מערכת החינוך להעניק לתלמידיה ולתלמידותיה באשר הם: הבנת הנשמע והנקרא, לצד יכולת הביטוי בעל פה ובכתב.

שני אלו עומדים בבסיס כל מה שתרצו - מתמטיקה ואנגלית, עברית וערבית, היסטוריה ותנ"ך, ספרות ואפילו קולנוע. והם שלב הכרחי להשגת המצוינות. אבל הם חיוניים לא פחות להתמודדות עם מה שהחיים מזמנים - מסמכים, תשלומים, ראיונות עבודה כמו גם הצגת רעיונות. ואין דרך לרכוש אותם מבלי להטיל יותר על כתפי התלמידים. אדרבה, בשיעור תנ"ך יציגו הם את תמצית הפרק החדש מול הכיתה. במי מדובר, מה למדנו ממנו וגם איזה פסוק בחרנו לשנן ולדעת בעל פה כי הוא לטעמנו. באנגלית, יספרו על הסרט האחרון שראו, מי הגיבור ובעיקר What is all about.

המורים נדרשים להתחדשות יצירתית, להסתגלות ובעיקר להבנת השליחות. ההורים מתבקשים לשחרר את הצורך לגונן על ילדיהם מפני עומס יתר ו/או הצורך להתמודד עם חוויה שיפוטית של חבריהם. עובדה היא שתלמידים, בבתי הספר שכבר נוקטים דרכים כאלה ואחרות, נושאים בשמחה ב"נטל" ומדברים (ברהיטות) על למידה חווייתית ומספקת שהולכת יד ביד עם ההטמעה והמיומנות, תוך שימוש בשלל אמצעי התקשורת שבידיהם.

אגב, לא כולם יהיו בסוף גרייס ונדרוול. למעשה, הרוב המוחלט לא יהיו. מה שכן, הם יהיו הגירסה הכי טובה של עצמם, והחובה להעניק להם את זה היא של כולנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר