חוזרים לבית הספר: תלמדו אותם לחלום

"אתה?!" "האם אינך יודע שאחרי מות קדושים?" שאלו אותי לאחר שהשמעתי את ביקורתי על פואד בן־אליעזר המנוח לאחר מותו. אני מודה. זה ממש לא המנהג שלי, אבל כאשר ראיתי את שיירת המספידים והמהללים, לאחר שרובם ככולם ידעו לומר על האיש דברים קשים מאוד במהלך חייו הפוליטיים, חשבתי שאסור להיות תקין פוליטית, "פוליטיקלי קורקט", ולחבור לשיירה. ידעתי שבעוד יומיים־שלושה לא ישובו ויעסקו בפואד, ושאם ברצוני לשתף את הציבור בעמדתי כלפי האיש הזה, זהו הרגע היחיד שבו יהיו עדיין אוזניים כרויות ועיניים פקוחות.

פואד היה, בעיניי, הפוליטיקאי המכוער. זה שגורם לאנשים רבים כל כך לסלוד מן הפוליטיקה ולחשוב שכל הפוליטיקאים, מימין ומשמאל, הם אנשים שמוכנים לעשות כל דבר ובלבד שיגיעו לתפקידיהם ושיתקדמו מהם לתפקידים אחרים, שבהם לא ישאירו שום חותם מלבד תמונתם הממוסגרת על קיר המכהנים בתפקיד הזה בעבר.

אני רוצה להאמין שהנער שעלה בגפו מעיראק, בנה את עצמו בעשר אצבעותיו וכיהן כקצין אמיץ ואהוב בצבא, היה איש שונה מאוד במחצית הראשונה של חייו הבוגרים. אבל במחציתם השנייה, כפוליטיקאי, הוא למד במהירות את הגינונים העסקניים הכוחניים והציניים, את סודות הפריימריז, את העסקאות האפלוליות של "שמור לי ואשמור לך", והפך את חוסר העקרונות לעיקרון מרכזי אשר איפשר לו להתפשר ללא גבול, להצטרף לכל ממשלה שבה ניתן לו לשרת, ולהבטיח תלות של אנשים לא מעטים הזקוקים לתמיכתו כדי להיבחר מחדש (באמצעות רשימות ההמלצה שייצר בבחירות הפנימיות). עיקרון זה גם איפשר לו לדהור הלאה, על השביל שבין המוסרי לבלתי מוסרי, והחוקי לבלתי חוקי, אל תפקידיו שלא היה דבר בין כישוריו לבין מילויים.

העובדה כי צלח את הדו"חות הרבים של מבקרי המדינה על התנהלותו במשרדים השונים שבראשם כיהן, ושתיקי החקירה נגדו במשטרה נסגרו בסופו של דבר, גרמה לו לחשוב שהוא יכול להרשות לעצמו ללכת רחוק יותר, עד שכתב האישום נגדו על שוחד, מירמה והלבנת כספים הצביע על כך שהלך צעד אחד רחוק מדי.

לא. פואד לא הקדיש את 30 השנים האחרונות למדינה אלא לעצמו ולקידומו, ולא בחל בדרכים להבטיח את מימוש מטרותיו. לא. הוא איננו הפוליטיקאי המייצג את הפוליטיקאים כולם. רובם, בכל המפלגות, באים לפוליטיקה כדי להשפיע, לשנות ולעצב דרך, ורובם לא עושים זאת תוך שבירת כל הנורמות. חשוב לדעת זאת. גם היום. כן, אפשר להיות פוליטיקאי גם בלי להיות כוחני כל כך, בלי לוותר על עקרונות ובלי לעבור את הקו האדום שפואד עבר.