מזל שצה"ל משתנה

"צה"ל משתנה לנו" כתבה, בצער, סמדר בת אדם בטור במדור זה אתמול. היא מעלה את ההשערה שהשינוי הזה חל כאשר אל שדרות הפיקוד שלו הגיעו "חובשי הכיפות ובעלי האמונה", והחליפו, במידה רבה, את הקיבוצניקים. השינוי - כפי שהיא מבינה אותו - נובע מהתבטאויות של הרמטכ"ל ושל בכירים אחרים בצבא כנגד עקרונות כגון "הבא להורגך, השכם להורגו" ו"עין תחת עין".

ובכן, ראשית - צה"ל חייב להשתנות כל הזמן, בהתאם לשינוי הנורמות בחברה הישראלית (ממתן דגש על המאבק בהטרדות מיניות ועד הענקת מקום רחב יותר למעורבות הורים בשירות בניהם ובנותיהם). טוב שהוא משתנה, וטוב שהרמטכ"ל גדי איזנקוט ואלופים אחרים אינם חוששים לומר דברים בלתי פופולריים, במה שנוגע לנורמות ההתנהגות שחיילים צריכים לעמוד בהן. אלא שהשינוי איננו נובע מעצם העובדה שיש יותר חובשי כיפות בקרב הקצונה הצה"לית, אלא משום שיש בין הקצינים והחיילים לא מעטים המעדיפים לקבל את עצת הרבנים שלהם, ואשר עבורם מצוות הרב מבטלת את הפקודה הצבאית. מכך מתעלם המאמר לחלוטין. הצבא, על מפקדיו החילונים והאדוקים, מנסה להבטיח כי בעת פקודה יכריע נותן הפקודה, והם מוצאים את עצמם במצב חדש בשנים האחרונות, מצב שבו מוצב סימן שאלה גדול על מה שנראה בעבר מובן מאליו.

ההתרפקות על עקרון הנקמה לא היה מעולם חלק מן התפיסה הצה"לית. כבר התלמוד החליף את ה"עין תחת עין" ב"דמי עין תחת עין" (בבא קמא פד ע"א), ואילו יחידה 101 המהוללת התקיימה חודשים מעטים בלבד, והמיתוס סביבה גדול בהרבה מפעולתה. היא נולדה על רקע פעולות החבלה של המסתננים, וגם אם העניקה, לרגעים, תחושת גאווה לישראלים רבים, היתה כרוכה בפגיעה בערבים חפים מפשע על ידי חבורה שפרקה עול והרשתה לעצמה לפעול כסוג של חסמב"ה אכזרית. פעולות התגמול שלה גם לא הוכיחו עצמן מבחינה צבאית. הנקמה - מטבעה - היא תמיד אם הנקמה הבאה, וזהו מעגל שאין לו סוף.

ובאשר ל"הבא להורגך": ברור שאם מישהו מנסה להורגך אתה חייב להגן על עצמך, ואם אין בידך אמצעי המסוגל לשתק אותו, הריגתו תתקבל כהגנה עצמית מובנת. אבל מדובר בעיקרון שנקבע בזמן שמגוון הענישה היה מוגבל מאוד, ואל קטגוריית עונשי המוות נכנסו גם "בן סורר ומורה", מחלל שבת, מקלל הוריו, ועוד ועוד, ואילו כיום זה עונש המאפיין, בעיקר, מדינות בלתי דמוקרטיות (כן, כן, אני זוכר את יפן וכמה מדינות בארה"ב שטרם ביטלו אותו). מי שחושב שאפשר להשתמש בקביעה הזו בעולם שבו יש חוק בינלאומי וחוק לאומי וחוק שיפוט צבאי, קורא, בעצם, לערער את הבסיס שעליו מתקיים צבא ההגנה לישראל.