"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בתי הדין הרבניים: החומה נפרצה

,עודכן

ושוב נאלץ בג"ץ להתערב באפליה מגדרית המתרחשת במוסדות דתיים, כאשר הפעם החליט לכפות על בתי הדין הרבניים למנות אישה לתפקיד סמנכ"לית. בג"ץ הציע סוג של איזון לנוכח העובדה כי נשים אינן מורשות לשמש דיינות והבטיח לדון גם במינוי מנכ"לית. מדוע כל כך קשה לבתי הדין לסבול את הרעיון של אישה בראש המערכת? מה עומד מאחורי המאבק המגדרי על ניהול הארגון? האם נעילת שערים בפני נשים זו פרקטיקה דתית או מעוז אחרון של גבריות?

נשים הורחקו משחר ההיסטוריה מליבת המחשבה וההגות של העולם היהודי. לימוד תורה היה נחלת הגברים, ומכיוון שרק הם למדו, רק הם פסקו הלכה. אבל העולם השתנה. משנות ה־60 החלו נשים להשתלב בשוק העבודה, רכשו השכלה והחלו לעסוק במקצועות חופשיים. השינויים הללו לא פסחו על העולם הדתי. המגזר הדתי הסרוג כבר קיבל, לכאורה, אל שורותיו את הנשים כשוות מעמד בכל הקשור בעולם המקצועי. העולם החרדי צועד בעקבותיו, אבל מזנבות בו תפיסות עולם שמרניות ביחס למקומה של האישה. המסלול שמכתיבה המציאות הוא ביחס הפוך למה שדורות שלמים התחנכו עליו כטבען של נשים, וזה מבלבל סדרי עולם.

סביבת העבודה היא זירה פוליטית. לכן אף שיש לנשים גישה לתחומי מומחיות מקצועיים, הן עדיין מורחקות ממוקדי הכוח ומתפקידים בעלי סמכות. גברים משבטים את עצמם. הם יבחרו גברים שדומים להם לתפקידי ניהול ויתקשו לקבל נשים (או מיעוטים) במוקדי השפעה. זוהי תקרת זכוכית - היא אינה נראית, לא תמיד מודעים לקיומה, אך היא מתקיימת ומשפיעה על שיקולי קידום וקבלה לעבודה כל הזמן.

לפני 20 שנה הצליח הרב שלמה ריסקין לפרוץ חומה בצורה ולהכניס נשים כטוענות רבניות בבית הדין. הוא הצליח לקדם נשים במקצוע שדרש ידע הלכתי רחב, ואיפשר להן לטעון לפני דיינים בסוגיות הלכתיות. גם אז התנגדו גופים דתיים למהלך, גם אז נדרש בג"ץ להכריע. נשים טוענות בפני בית הדין במקצועיות רבה ומגלות בקיאות בהלכה, אך לא יוכלו לשמש בו בתפקיד בכיר, אפילו אם הוא מנהלי. בהיררכיה של בתי הדין יש סולם קדמוני, וכף רגלה של אישה לא עלתה בו.

בשבוע שעבר הכריע בג"ץ כי צריך לאפשר גם לנשים לטפס בסולם התפקידים של בתי הדין. בג"ץ הוא מקדח היהלום שלו נזקקו נשים כדי לפרוץ את חומת הבטון של בתי הדין הרבניים. מישהו מחוץ לקבוצת הכוח זיהה כי המאבק אינו מקצועי וגם לא דתי, אלא מאבק של יחסי כוח ושליטה, מאבק של היררכיה שמקורו בחלוקת תפקידים דמיונית, והוא אינו צודק ואינו מוצדק.

הכותבת היא מנהלת ארגון יד לאישה מבית אור תורה סטון, המייצג ומסייע לנשים עגונות ומסורבות גטטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר