הבחירות לנשיאות ארה"ב הולידו אקלים חסר תקדים של כאוס פוליטי. שני המועמדים אינם אהודים על ידי הבוחרים, ואזרחים רבים מכריזים כי אין בכוונתם להצביע. היהודים האמריקנים לכודים במערבולת. באמתלה של שימור העל־מפלגתיות, רבים ממנהיגיהם נמנעו מלהשמיע את קולם כשאובאמה השמיץ את ישראל, אך נדמה שהם אינם מרסנים את עצמם בכל הקשור לתקיפת המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ.
איפא"ק היא שסללה את הדרך כשהתייחסה לעל־מפלגתיות כמטרה במקום כאמצעי לקידום ההסברה למען ישראל. הדבר הומחש כשנמנעה מלהבחין בין חברי קונגרס שתמכו בעיסקת הגרעין עם איראן לבין המתנגדים לה - ובכך הפכה למעשה לנמר של נייר. כמו רוב היהודים, חלקם הגדול של תומכי איפא"ק הם דמוקרטים ותומכים במפלגה, שבשורותיה מרכיב אנטי־ישראלי הולך ומתעצם. במקום לעודד באופן אקטיבי את חבריו להפגין נגד המאמצים להרחיק את המפלגה מישראל, בשיאו של העימות בנושא האיראני, מנכ"ל איפא"ק הווארד קור אמר שהארגון ואובאמה חולקים אותן מטרות ושיש ביניהם רק "הבדלים באסטרטגיה". בכך חיזק את הכחשת המציאות הפוליטית השלטת בקרב רוב החברים. כמו כן, איפא"ק ביקשה לרסן את "ההכרזה הרפובליקנית" שתמכה בעוצמה בישראל, וזאת מהסיבה שהיא תדגיש את ההבדלים בין המפלגות בנוגע לישראל ותחשוף את האשליה של העל־מפלגתיות.
מה שהחריף את המצב הוא שחברים בולטים בהנהגה היהודית האמריקנית הפכו מעורבים באופן פורמלי בקמפיין הבחירות של קלינטון. מצב כזה עלול להוביל לפגיעה הרסנית בהשפעה הפוליטית היהודית העתידית, כשהדמוקרטים ירגישו בטוחים בתמיכת היהודים ויתעלמו מחששותיהם בנוגע לישראל. כמו כן, אם קלינטון תיבחר, יהיה לה ציבור בוחרים אנטי־ישראלי הולך וגדל וסגן נשיא שזוכה להערצה מצד ג'יי־סטריט.
מצד אחר, רבים עדיין אינם בטוחים באשר לעמדתו של טראמפ בנוגע לישראל, ויש המחשיבים אותו אגרסיבי, גס רוח ובלתי הולם לתפקיד הנשיא. אך ההאשמה כי הוא אנטישמי היא שערורייתית. נכון, הוא צריך היה לגנות את דיוויד דיוק ואת הקו־קלוקס־קלאן מייד לאחר שתמכו בו. אך האם ארגונים יהודיים מן הזרם המרכזי האשימו את אובאמה באנטישמיות משום שהאזין לדרשות של הכומר ג'רמייה רייט במשך שני עשורים? האם גינו את חילופי הנשיקות בין הילארי קלינטון לסוהא ערפאת לאחר שנאמר לה שהישראלים מרעילים בארות, או את תגובתה האדיבה לדברי ההשתלחות של מקס בלומנטל?
ההתערבות חסרת האחריות ביותר הגיעה מצידו של ג'ונתן גרינבלט, מנכ"ל ה־ADL, שלדעתי אינו מבין שהוא כבר לא עובד בשביל אובאמה. הרמיזה שלו, שלפיה טראמפ הפעיל דימויים אנטישמיים כשהשתמש בסמל של כוכב דמוי מגן דוד במתקפה פוליטית, ביזארית מדי מכדי להצדיק התייחסות. דבריו של גרינבלט בנוגע לוועידה הרפובליקנית - שהפיקה את ההכרזה הפרו־ישראלית ביותר שפורסמה אי פעם על ידי מפלגה כלשהי - היו שערורייתיים אף יותר. מצער שגרינבלט גינה נמרצות את המפלגה על כך שלא תמכה בפתרון שתי המדינות, ובכך נהגה באופן "אנטי־ציוני". ל־ADL אין כל מנדט לגנות מפלגה פרו־ישראלית, ותומכיו צריכים להפגין נגד התנהגות זו.
גופים כגון איפא"ק חייבים להתחיל להבהיר לחבריהם הדמוקרטים שהמפלגה הדמוקרטית ניצבת בפני קמפיין נחוש מצד גורמים פנימיים העוינים את ישראל. יש לעודד אותם למחות, ואם זה לא יעבוד, לעשות את הבחירות הראויות.
מנהיגים יהודים אחראיים צריכים להתאחד ולנסח אסטרטגיה שתבטיח שהקהילה היהודית הרשמית נותרת נייטרלית בכל הנושאים שאינם קשורים ספציפית לישראל. על איפא"ק ועל גופים יהודיים אחרים להכריז כי יבחינו בין ידידי אמת לבין אלו שאינם מוכנים לעמוד לצד ישראל בעת צרה. המנהיגים היהודים ניצבים כיום על סף תהום. אם ייכשלו כעת, הדבר עלול להפוך לנקודת מפנה חיונית בדעיכת ההשפעה היהודית באמריקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו