"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עדיין לא נקודת האל־חזור של טראמפ

,עודכן

לא אחת קרה בבחירות לנשיאות ארה"ב שאירוע בודד אחד הפך לקו פרשת המים, כזה שחרץ את גורלה של ההתמודדות. כך, למשל, התרחש האירוע המעצב שהיה לנקודת המפנה הגורלית במירוץ לנשיאות של 1976, במהלך העימות הטלוויזיוני השני שהתקיים בין הנשיא ג'ראלד פורד לבין הטוען לכתר הדמוקרטי, ג'ימי קרטר האלמוני. הצהרתו המפתיעה של פורד, שלפיה אינו רואה את פולין של זמנו כמדינת לוויין הסרה למרותה של בריה"מ, חשפה לכאורה בורות כה מדהימה מצידו של מי שהתגורר כבר שנתיים בבית הלבן, עד שהפכה לשוברת השוויון בקרב וסללה את דרכו של מגדל הבוטנים מג'ורג'יה היישר למשרד הסגלגל.

אם נעתיק מבטנו מן העבר אל עבר המירוץ הנוכחי, אין ספק שהשבוע שעבר היה רצוף טעויות ומחדלים קשים מצידו של המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, שהגיעו לשיאם בוויכוח הפומבי שניהל עם הוריו השכולים של החייל הומאיון חאן, שנפל בעיראק. כתוצאה מכך עדים אנו לצלילתו ברוב הסקרים ולקרע שנחשף בינו לבין חלק, לפחות, מצמרת הממסד והמנהיגות הרפובליקניים. על רקע הידרדרות מהירה זו במעמדו של איל הנדל"ן, נשאלת השאלה אם גם מערכת הבחירות הנוכחית הגיעה לרגע המעצב שלה, שייתכן שממנו אין עוד חזרה ותקומה.

אף שבפגיעתו במשפחת חאן השכולה חצה טראמפ קווים אדומים, מוקדם עדיין לקבוע שהמאבק הגיע אל נקודת האל־חזור שלו. זאת, אף שהפער שפתחה קלינטון במישור הארצי בימים האחרונים היה, לפי רוב הסקרים (למעט סקר חדש של סוכנות רויטרס), משמעותי, ואחדים מהם אף העניקו לה יתרון דו־ספרתי. הסיבה העיקרית לכך שרגע האמת מבחינתו של טראמפ טרם הגיע מעוגנת בעובדה שסגנונו המתריס, וסירובו המופגן לשחק את המשחק הפוליטי בהתאם לעקרונות התקינות הפוליטית, היו חלק מן הסמל המסחרי ו"הקוד התפעולי" שלו עוד בעונת הפריימריז וסייעו לשיווקו ההתחלתי והמוצלח כאישיות מרדנית, לוחמנית ואנטי־ממסדית. לכן, מה שנחשף לאחרונה איננו דפוס התנהלותי חדש אלא הקצנה של רטוריקה מוכרת, המחייבת התנצלות ומקצה שיפורים מיידי, אך אין בה כדי לשפוך אור חדש ודרמטי על אורחותיו והליכותיו של המועמד הרפובליקני ולהיות בכך נקודת תפנית במערכה.

אותם דברים אמורים גם לגבי הבורות המדאיגה שהפגין טראמפ בסוגיות בינלאומיות ואסטרטגיות כבדות משקל. ואולם אין לשכוח שגם המתמודד לנשיאות ב־1980, רונלד רייגן, גילה חוסר התמצאות בזיקה לסוגיות חוץ וביטחון ובכל זאת זכה במירוץ. זאת בניגוד לפורד, שאמור היה להיות כבר בקיא בהוויה הבין־גושית. לפיכך, "תקדים רייגן" עשוי להיות מקור של עידוד עבור המועמד הרפובליקני הנוכחי.

עם זאת, נדרש מצידו של טראמפ שינוי אסטרטגי מיידי, וזאת במטרה להגביל את הרטוריקה הלוחמנית שלו למחנה הדמוקרטי בלבד. בה בשעה מתבקשת הושטת יד מפייסת מצידו לעברן של קבוצות מצביעים וקהילות שאותן הותיר עד כה מחוץ למחנה. אין ספק שמתחייבים מבחינתו גם צעדים בוני אמון כלפי הממסד הרפובליקני הבכיר, ולפחות במישור זה מסתמן שינוי בגישתו של טראמפ. ימים יגידו אם מקצה שיפורים זה יפתח עבורו חלון חדש של הזדמנות לאחר שאיבד את היוזמה וצלל בסקרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אברהם בן-צבי

הכותב הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבינלאומיים לשנת ה'תש"ף. פרופסור אמריטוס בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה

כדאילהכיר