עדיין לא נקודת האל־חזור של טראמפ

לא אחת קרה בבחירות לנשיאות ארה"ב שאירוע בודד אחד הפך לקו פרשת המים, כזה שחרץ את גורלה של ההתמודדות. כך, למשל, התרחש האירוע המעצב שהיה לנקודת המפנה הגורלית במירוץ לנשיאות של 1976, במהלך העימות הטלוויזיוני השני שהתקיים בין הנשיא ג'ראלד פורד לבין הטוען לכתר הדמוקרטי, ג'ימי קרטר האלמוני. הצהרתו המפתיעה של פורד, שלפיה אינו רואה את פולין של זמנו כמדינת לוויין הסרה למרותה של בריה"מ, חשפה לכאורה בורות כה מדהימה מצידו של מי שהתגורר כבר שנתיים בבית הלבן, עד שהפכה לשוברת השוויון בקרב וסללה את דרכו של מגדל הבוטנים מג'ורג'יה היישר למשרד הסגלגל.

אם נעתיק מבטנו מן העבר אל עבר המירוץ הנוכחי, אין ספק שהשבוע שעבר היה רצוף טעויות ומחדלים קשים מצידו של המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, שהגיעו לשיאם בוויכוח הפומבי שניהל עם הוריו השכולים של החייל הומאיון חאן, שנפל בעיראק. כתוצאה מכך עדים אנו לצלילתו ברוב הסקרים ולקרע שנחשף בינו לבין חלק, לפחות, מצמרת הממסד והמנהיגות הרפובליקניים. על רקע הידרדרות מהירה זו במעמדו של איל הנדל"ן, נשאלת השאלה אם גם מערכת הבחירות הנוכחית הגיעה לרגע המעצב שלה, שייתכן שממנו אין עוד חזרה ותקומה.

אף שבפגיעתו במשפחת חאן השכולה חצה טראמפ קווים אדומים, מוקדם עדיין לקבוע שהמאבק הגיע אל נקודת האל־חזור שלו. זאת, אף שהפער שפתחה קלינטון במישור הארצי בימים האחרונים היה, לפי רוב הסקרים (למעט סקר חדש של סוכנות רויטרס), משמעותי, ואחדים מהם אף העניקו לה יתרון דו־ספרתי. הסיבה העיקרית לכך שרגע האמת מבחינתו של טראמפ טרם הגיע מעוגנת בעובדה שסגנונו המתריס, וסירובו המופגן לשחק את המשחק הפוליטי בהתאם לעקרונות התקינות הפוליטית, היו חלק מן הסמל המסחרי ו"הקוד התפעולי" שלו עוד בעונת הפריימריז וסייעו לשיווקו ההתחלתי והמוצלח כאישיות מרדנית, לוחמנית ואנטי־ממסדית. לכן, מה שנחשף לאחרונה איננו דפוס התנהלותי חדש אלא הקצנה של רטוריקה מוכרת, המחייבת התנצלות ומקצה שיפורים מיידי, אך אין בה כדי לשפוך אור חדש ודרמטי על אורחותיו והליכותיו של המועמד הרפובליקני ולהיות בכך נקודת תפנית במערכה.

אותם דברים אמורים גם לגבי הבורות המדאיגה שהפגין טראמפ בסוגיות בינלאומיות ואסטרטגיות כבדות משקל. ואולם אין לשכוח שגם המתמודד לנשיאות ב־1980, רונלד רייגן, גילה חוסר התמצאות בזיקה לסוגיות חוץ וביטחון ובכל זאת זכה במירוץ. זאת בניגוד לפורד, שאמור היה להיות כבר בקיא בהוויה הבין־גושית. לפיכך, "תקדים רייגן" עשוי להיות מקור של עידוד עבור המועמד הרפובליקני הנוכחי.

עם זאת, נדרש מצידו של טראמפ שינוי אסטרטגי מיידי, וזאת במטרה להגביל את הרטוריקה הלוחמנית שלו למחנה הדמוקרטי בלבד. בה בשעה מתבקשת הושטת יד מפייסת מצידו לעברן של קבוצות מצביעים וקהילות שאותן הותיר עד כה מחוץ למחנה. אין ספק שמתחייבים מבחינתו גם צעדים בוני אמון כלפי הממסד הרפובליקני הבכיר, ולפחות במישור זה מסתמן שינוי בגישתו של טראמפ. ימים יגידו אם מקצה שיפורים זה יפתח עבורו חלון חדש של הזדמנות לאחר שאיבד את היוזמה וצלל בסקרים.