החיסול בסיני: נקודתי, לא כללי

בסוף השבוע הודיע הצבא המצרי כי חיסל את מנהיג דאעש בסיני, אבו דעא אל־אנסארי, אשר לו מיוחסת הפלת מטוס הנוסעים הרוסי באוקטובר 2015, כמו גם שורה ארוכה של פיגועי טרור נגד יעדים מצריים ואף יעדים ישראליים לאורך הגבול הישראלי־מצרי.

החיסול הוא עדות להצלחה שנוחלים המצרים במאבקם, בסיוע רוח גבית מישראל, נגד הקיצונים האיסלאמים שהפכו את חצי האי סיני לבסיסם. כפי שישראל נוהגת לטעון במקרים דומים, חשיבות החיסול אינה רק ביישוב חשבונות עבר או בהרתעה לעתיד הרחוק, אלא במניעה ובסיכול של פיגועים שאותם תיכנן ועמד להוציא לפועל ארגון דאעש בסיני.

אבל מי כמו ישראל יודעת שפגיעה בראש הנחש אין פירושה בהכרח חיסול הארגון כולו. שלוחת דאעש בסיני מבוססת על ארגון אנסאר בית אל־מקדס, שהחל פועל בחצי האי מייד לאחר ההפיכה במצרים נגד מובארק בראשית 2011. הארגון קשר עצמו בתחילה לארגון אל־קאעידה ואף ביצע בשמו פיגוע רצחני נגד ישראל באוגוסט 2012. אבל בהמשך, בנובמבר 2014, הכריז אמונים לדאעש.

הארגון נשען על שבטי הבדואים בסיני, החשים זנוחים ונבגדים בידי השלטון המרכזי בקהיר, שאינו נוכח כלל באזורים נרחבים של סיני וממילא אינו מגיש להם סיוע ומקדם אותם כלכלית. אנשי דאעש, לעומת זאת, חיים בתוכם וגם מתגמלים אותם ביד נדיבה בעבור הסיוע שמוגש להם.

המצרים מסרו כי חיסול מנהיג דאעש התבצע בתקיפה מהאוויר, דבר המעיד על הצלחה מבצעית ומודיעינית מרשימה, אבל גם על מגבלות הפעולה נגד דאעש המתבצעת, כמו בסוריה, באמצעות מטוסים ולא באמצעות כוחות קרקע, שהם הכוח היחיד המסוגל לעקור את אנשי דאעש ממאחזיהם.

ואם הזכרנו את ישראל. בסרטון שהפיצו אנשי דאעש, עוד בטרם חוסל מנהיגם, הם האשימו את ישראל על שהיא מסייעת לצבא המצרי במלחמה נגדם ואף טענו כי מטוסיה משתתפים בתקיפת מטרות של הארגון בסיני. הם הבטיחו כי יגבו מישראל את החשבון ואיימו כי תשלם מחיר כבד. הנה כי כן, הצלחה מצרית, אבל מחירה עשוי להיות מוגש דווקא כלפינו.

גם בלוב מתלהט המאבק על המדינה המתפוררת לאחר שמטוסים אמריקניים החלו נוטלים חלק בפעולות נגד מאחזיו של דאעש בלוב. נראה שהאמריקנים הגיעו למסקנה, גם אם כרגיל באיחור ובאופן חלקי ומהוסס, שמוטב לפעול בטרם תהפוך לוב כולה למרחב המצוי בשליטתו של דאעש, על כל המשתמע מכך למצרים ולתוניסיה, וגם לאירופה השכנה שמעבר לים.

תהפוכות התחוללו בשבוע שעבר גם בסוריה, שם הודיע מנהיג חזית הסיוע (ג'בהת א־נוסרה) על התנתקותו מארגון אל־קאעידה שלו השתייך מאז החל פועל בסוריה לפני כשלוש שנים. מדובר בגירושים בהסכמה, שכן מנהיגי אל־קאעידה נתנו את הסכמתם למהלך, דבר המעלה ספקות עד כמה מדובר בהתנתקות אמיתית, או שמא במהלך הנובע מתוך מצוקה ושמטרתו לגייס את תמיכתן של סעודיה, קטאר וטורקיה, ובעיקר לזכות בחסינות מפני התקפות אמריקניות ואף רוסיות על בסיסיו של הארגון בכל רחבי סוריה.

ג'בהת א־נוסרה הוא אכן אח תאום של דאעש ואף היה קשור בו תקופה ממושכת. אבל בניגוד אליו ידע להפגין תמיד מתינות ואיפוק. לוחמיו שיתפו פעולה עם קבוצות מורדים מתונות בסוריה, ומה שחשוב יותר - הקפידו לשמור על השקט לאורך הגבול המשותף להם ולישראל ברמת הגולן. אבל רק העתיד יאמר אם מדובר בתכסיס או בשינוי אמיתי של פניו של הארגון.

כך או אחרת, ניסיונם של ארגוני הג'יהאד הרדיקלי ברחבי המזרח התיכון להקים להם מאחזים טריטוריאליים אינו עולה יפה. הקיצוניות וחוסר הנכונות להפגין גמישות הם בעוכריהם. אבל המאבק בהם רחוק מסיום, ופגיעתם רעה גם כשאין לרשותם מרחבים המצויים בשליטתם, כפי שמעידים הפיגועים בכל רחבי אירופה בחודשים האחרונים.