הבלם שהציל את הערב
1. הפועל ב"ש חזרה לארץ עם תוצאה מבטיחה מאוד אחרי המשחק ביוון. התיקו המאופס העלה בצורה חדה את האמונה וגם את הסיכויים בקרב המחנה של המאמן, ברק בכר.
סיפרו לנו על האיצטדיון בפיראוס, אבל הדחיפה הנהדרת של הקהל הערב בטרנר הגבירה עוד יותר את התחושה שמדובר במשימה אפשרית.
כדי להשלים את המשימה ב"ש היתה צריכה להבקיע, אבל עוד קודם המטרה הראשונה של בכר היתה לעבור את החלק הראשון בלי לספוג. לשם כך הוא שיחק באופן זהיר ומבוקר עם אוביידו הובאן כבלם שלישי. זה מנע כל סיכון על השער שלה, אבל בחלק ההתקפי היא נותרה ללא מספיק נוכחות ועם מעט שחקנים שהצטרפו לחלק הקדמי.
מול חלוץ בודד בשורות היוונים, לדעתי לא היה לכך מקום. אם נוסיף לכך יכולת פחות טובה מהרגיל של ג'ון אוגו, הרי שב"ש התקשתה להחזיק בכדור ולייצר התקפות מסודרות. פרט לאופיר דוידזאדה, שיצא טוב קדימה, לא ראיתי יוזמה מצד שום שחקן אחר בב"ש.
אליניב ברדה, מאור מליקסון וטוני נוואקמה היו מנותקים לחלוטין, כמעט מבודדים מחבריהם. ב"ש הבינה במשחק הראשון שאולימפיאקוס רחוקה מלהיות קבוצה מאיימת, לכן בכר היה יכול לוותר על אחד משחקני החלק האחורי תמורת עוד שחקן התקפה במטרה לכבוש ולהכריע. אפשר להבין אותו, בטח בדקות המאני טיים כשהיה ברור ששער אחד יכריע הכל.
הכניסה של מהראן ראדי במקום וובה בראשון הועילה מאוד לקישור. ראדי גם היה מי שבישל את השער לצדק והראה כמה הוא יכול להוסיף, גם כשהוא עולה מהספסל.
2. מי שעשה את ההבדל היה שיר צדק, בלם שכבש שער בביצוע של חלוץ גדול. ויטור לצידו מתברר כרכש נהדר והחיבור שלו נראה טבעי.
מי שחשב שהיכולת הירודה של אולימפיאקוס במשחק הראשון היא תוצאה של הכנה מנטלית לקויה והקלת ראש ביריבה האלמונית, קיבל את התשובה בנגב. גם בגומלין ראינו שליוונים יש אולי מסורת ומוניטין באירופה, אבל ההווה שלה אפור מאוד.
התחושה ערב המשחקים, שמעבר של ב"ש לפלייאוף יהיה הפתעה, התחלפה בתחושה שהפסד יהיה אכזבה גדולה. מוטב למאמן אולימפיאקוס, ויקטור סאנצ'ס, לבדוק מתי יוצאת הטיסה הקרובה למדריד. לאתונה אין לו בשביל מה לחזור.
היכולת של אולימפיאקוס לא מפחיתה מגודל ההישג. זהו הישג עצום של בכר וכל המערכת, שהכניסו את עצמם להיסטוריה של המועדון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנושלמה שרף
מגדולי מאמני הכדורגל בישראל. שיחק בצעירותו בהפועל כפ"ס, אבל התפרסם בעיקר בזכות הישגיו על הקווים. הוביל את מכבי חיפה לאליפות ראשונה בהיסטוריה (בסך הכול שלוש אליפויות), אימן את נבחרת ישראל במשך שמונה שנים, באחת התקופות המרגשות שלה ומשמש כבר 20 שנה כפרשן כדורגל, כולל בתוכנית "יציע העיתונות" בערוץ הספורט. שרף מחזיק גם בתואר המנהל המקצועי של בית"ר נס טוברוק, שידוע בזכות טיפוח כישרונות צעירים.
