הוספת משימה לגננת - סכנה אמיתית

בואו נדמיין ילד בן שנתיים במעון. הוא סקרן, ככל בני גילו, ובעודו משחק בלגו הוא מחליט לטעום את אחת מאבני המשחק. זו מחליקה אל פתח גרונו, וכשהוא מתחיל להיחנק - הגננת בגבה אליו. השניות הבאות יכריעו בין חיים למוות. אבל תכף נחזור אל הילד הזה.

בינתיים, רחוק משם, ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק המחייבת גננות להתקשר להורי ילדים הנעדרים מהגן. הצעה זו נהגתה כתשובה למכת המדינה של ילדים הנשכחים ברכבי הוריהם, והיא לא תמנע כנראה את האסון הבא אך תסמן מטרה לאצבע מאשימה. בשטח הסטרילי של חדר ישיבות הדברים נראים פשוטים: הגננת תנהל מעקב אחר הילדים המגיעים בבוקר, אז תתפנה לסבב טלפוני, וכך נדע שהמנגנון המתוחכם "עשה את שלו" - לשמור שאין ילד המתייבש ברכב הוריו.

ראשית, קיים קושי עקרוני בהצעה שפוטרת אחריות הורית על ידי הטלתה על גננות, מטפלות וסייעות. הרי הן גם כך נושאות באחריות כבדה ומורכבת בתוככי הגן, עוד לפני שמרחיבים אותה אל מחוצה לו. גם בעולם תיאורטי חייבים לבחון חלופות הגיוניות ויעילות, ואת חלקן גם אנו בוויצו בוחנים בימים אלה. שנית, צריך לשאול: הטלת אחריות זו על הגננות - האם הסיכוי שתמנע אסון גדול מהסיכוי שתגרום לו?

כדי להבין את השאלה צריך לצאת אל השטח: גן ילדים הוא סיר לחץ, מקום פעלתני, רועש, שוקק חיים. ילדים הם מלאי מרץ ורעיונות, אך חסרי ניסיון וחוש זהירות. הגננת והמטפלות הן "מצילות" תמידיות ונדרשות לחושים חדים ולערנות מוחלטת כדי לקלוט כל סכנה בטרם תתממש. כשילד בולע חומר רעיל או נופל מהמגלשה בגינה - מדובר באסון פוטנציאלי, וערנות היא הכרחית. בשעות היום בישראל בכל שתי דקות מובהל ילד לחדר מיון, בכל שלושה ימים ילד נהרג, וכשהדבר קורה בגן, לא רק משפחת הילד קורסת אלא גם הגננת, שעלולה לעמוד מול אישום פלילי ולשלם מחיר כלכלי ונפשי בגין אירוע מר, שלעיתים נמשך שניות קצרות בלבד. אל תוך האחריות המורכבת הזאת משליכה הצעת החוק אחריות נוספת, לדבר שמתרחש מחוץ לכותלי הגן. כך, באסון הבא, יהיה עוד מקור להאשים, גם אם האשמה היא בכלל של מישהו אחר.

הזמן שתקדיש הגננת לשיחות עם הורים אולי יציל ילד אחד בשנה, אך מאות אחרים ישלמו את המחיר. כי היפגעות ילדים היא תופעה רחבה בהרבה מהסיפורים המזעזעים על ילדים שנשכחים ברכב. ופה נחזור אל אותו ילד שחלקיק הלגו כבר בפיו: הפעם הגננת היתה ערנית, היא חשה אל הילד והצילה אותו. אך אם באותה שעה הגננת היתה עסוקה בשיחה מתמשכת עם הורה - אולי הסיפור היה מתפתח אחרת. כי בזמן שהגננת מפקחת על כישורי ההורות של ההורים - מי ישמור על ילדי הגן?

הכותבת היא יו"ר ויצו העולמית, המפעילה 200 מעונות יום בישראל