"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חופש הביטוי וחופש התקצוב האמיתי

,עודכן

אינני מסכים עם אף לא מילה אחת שאמר הרב יגאל לווינשטין בהרצאתו, עם אף אות ממילותיו, ובכל זאת אני מאמין בזכותו המלאה לומר את דבריו, לכתבם ולהמשיך לעמוד בראש מפעל חינוכי וציוני מפואר שתרומתו לצה"ל, למדינה ולחברה הישראלית אינה ניתנת לשיעור.

מטריד במיוחד הוא הדיון בהמשך תקצוב המוסד. אם נכונות הידיעות כאילו הנחה מנכ"ל משרד הביטחון את האגף הביטחוני חברתי לקיים בירור שתכליתו המשך התקצוב, ואם נכונה הידיעה שראש אכ"א ביטל את ביקורו במכינה - הרי מדובר בהתנהלות שערורייתית, בצביעות ובעזות מצח.

האם שקלו גורמים אלה את המשך הקשר עם מכינות שראשיהן חתומים על מכתבי סרבנות? האם שקלו את המשך הלימודים של קציני צה"ל בחוג לממשל ופוליטיקה באוניברסיטת באר שבע, שראשי חוג זה מזוהים כאנשי החרם נגד ישראל וכפעיליBDS ? האם החתמתם של חיילי צה"ל כפושעי מלחמה והכינוי "יהודונאצים" חמור פחות מהתווית "סוטים" המוטחת בהומוסקסואלים? החברה הישראלית וצה"ל בתוכה יכול וצריך להכיל דעות חריגות ועמדות מרגיזות, בלתי קביל ובלתי נסבל שנידרש להכיל, לשמוע ולקבל בשם עקרונות הדמוקרטיה רק צד אחד, כאשר כנגד הצד השני פתאום ניזכר שיש גבולות, וניהפך לדמוקרטיה מתגוננת המגבילה את חופש הביטוי.

אמנם אינני חובש כיפה ולא גדלתי במוסדות החינוך של הציונות הדתית – אבל כולנו כבר זוכרים את הסיבובים הקודמים שהיו על הפרק - ענף תודעה יהודית, גידול הזקנים ומינוי הרב הצבאי הראשי. האם זהו סיבוב נוסף וכעת מנצלים בצבא את דברי הרב לווינשטין כדי לנגח את הציונות הדתית ולהשתמש בדברים ככלי במאבק הקיים, כביכול, על דמותו של הצבא? אם הדברים נכונים - הרי זה חמור עוד יותר. מאבק כזה מותר לעיתון הארץ לנהל, מותר לאנשי ציבור להוביל ומותר לאקדמאים להשמיע קולם. אסור לצבא להיות צד במאבק.

בלהט הוויכוח נעלמה מהדיון נקודה אחת שהעלה הרב לווינשטין (ואולי בשל כך התלהט הוויכוח) והיא ההטיה הקיימת בחיל החינוך. מהנתונים המוכרים לי כמי שעובד מול חיל החינוך - 80% מפעילות החינוך הנערכת על ידי מוסדות אזרחיים היא במוסדות המזוהים עם השמאל בישראל ורק 20% עם מוסדות אחרים (דתיים ולא דתיים). הנתונים האלה מחייבים הסבר וקיומם מוכיח על העדר פלורליזם ופתיחות, ערכים שבשמם נשבעים כל אלה שבימים אלה זועקים זעקות שבר על סוף הדמוקרטיה, על ניצני הפשיזם והחושך היורד על חיינו.

חופש הביטוי. זה המונח שכולם משתמשים בו היום כמעט בכל דיון. אבל הגיע הזמן לבחון באמת עד כמה אלו שרוממות "חופש הביטוי" בגרונם באמת מתכוונים לכך גם כשעל הפרק עולות סוגיות שלא בדיוק מתאימות לתפיסת עולמם. כנראה שיש לא מעט שעבורם "חופש הביטוי" זו המלצה בלבד.

אז לדבר על חופש הביטוי, פלורליזם ושוויון זה מאוד יפה ומרשים. אבל חייבים לזכור עוד 2 דברים חשובים. חופש הביטוי חייב לכלול את כולם – לא משנה לאיזה תת מגזר אנחנו מתייחסים. אבל אולי חשוב מכך- לא צריך לכרוך באופן מיידי כל תקצוב ממשלתי ביחס להתבטאות כזו או אחרת. חופש התקצוב הוא לא פחות חשוב מחופש הביטוי –אז תמתינו טיפה לפני שאתם סוגרים את הברז.

הכותב הוא ראש מרכז מורשת בגין

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר