שחרור עבריין מין מכחיש - יריקה בפני הקורבנות

עיני הציבור כולו יהיו נשואות היום לוועדת השחרורים, שתחליט אם לקצוב לעבריין המין, הנשיא לשעבר משה קצב, שליש מעונשו ולשחררו מהכלא. החלטה זו היא דרמטית לא רק מעצם העובדה שהיא עוסקת במי שהיה נשיא מדינה והתגלה כעבריין מין סדרתי, אלא גם כי היא נתפסת כסמל של מאבק בעברייני מין שהיו בעלי עמדה ציבורית, עם מקורבים ומשאבים - ולכן יש להם את היכולת להפעיל לחץ ציבורי כדי לנסות ולא לשלם את מלוא המחיר על המעשים הנוראים שעשו.

חשוב לומר כי להחלטה של ועדת השחרורים תהיה השפעה ישירה לא רק על הנשים שנפגעו מינית ישירות מקצב, אלא על כל נפגעי האלימות המינית, שיראו בשחרורו המוקדם יריקה בפרצוף הקורבנות.

קורבנות האלימות המינית, 1 מתוך 3 נשים, 1 מתוך 6 ילדים ו־1 מתוך 5 גברים, לרוב עדיין דוממים וחוששים. אין להם עורכי דין יוקרתיים, יועצים, יחצנים או מקורבים שרצים עבורם מתוכנית טלוויזיה אחת לשנייה ומדברים בשבחם. הם בקושי שורדים את היומיום ולרוב שותקים, נאלמים, דוממים, פגועים וכואבים.

ועדת השחרורים מתכנסת מחדש לאור השינוי הדרסטי בהחלטה של הרשות לשיקום האסיר. שינוי תמוה, בלתי מוסבר, שממנו נודף ריח רע. הכיצד זה ייתכן שגורם מקצועי, שאמורה להיות לו משנה סדורה לגבי שחרור עברייני מין מכחישים, משנה ב־180 מעלות את המלצתו המקצועית תוך זמן כה קצר, וללא הצגת שום נימוקים משכנעים בפני הציבור? התנהלות זו מעלה שאלות: מי עומד מאחורי ההחלטה? מי הם חברי המועצה הציבורית של הרשות, ועל סמך איזה מידע או מחקרים חדשים הם הפכו את עמדתם בזמן שיא של שלושה חודשים?

דברי ההסבר של אותה ועדה לפני 3 חודשים עדיין מהדהדים ומצמררים לנוכח הסיכוי שמחר תחליט לשחרר את קצב. "האסיר תופס את עצמו כקורבן, עסוק בהאשמת גורמים חיצוניים במצבו, מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו", נכתב אז.

לא ייתכן שיקום למי שמכחיש ולא מפנים. לא ייתכן שיקום למי שהשמיץ ולא עבר שום תהליך נפשי. לא ייתכן שיקום למי שהמילה ס־ל־י־ח־ה לא עלתה על דל שפתותיו. קיצור שליש מעונשו של עבריין אינה זכות מוקנית. קיצור שליש ניתן בתנאים מיוחדים, וקצב לא עומד בשום תנאי.

אני קוראת לוועדת השחרורים להמשיך לדבוק בעמדתה ולא לקצוב בשום פנים ואופן את עונשו. אני קוראת לוועדת השחרורים לראות את הבכי והכאב בעיני הקורבנות ולא לאפשר לעבריין המין המכחיש לצאת מהכלא.