הדיקטטורה של וסרמן

שנה שלמה טורח מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, להסביר לכל מי שמוכן לשמוע אותו שאין נגדו כלום, שהכל עלילה, שעיתונאים פירסמו עליו שקרים. התיק הזה ייסגר, אמר להם, ואני אבחר לכהונת נוספת כמזכ"ל.

אנשים ששמעו אותו התרשמו שאולי אולי וסרמן יודע משהו שאחרים לא יודעים. שאולי אולי הוא שוב נחלץ מתיק פלילי. שאולי אולי הוא הצליח להתל בחוקרי המשטרה ולהערים על צוות התביעה בפרקליטות מחוז ת"א, בראשות עו"ד יוסי קורצברג. שהרעים שוב מנצחים והפשע והשחיתות, בפעם המי יודע כמה, משתלמים.

אז נכון שהאמת לא היתה בעשור האחרון נר לרגלי המזכ"ל; שהפדגוג הזה מסוגל לשקר במצח נחושה; שאמינות אינה הצד החזק שלו, עם או בלי כתב אישום. הכל נכון.

אבל הביטחון שבו נאמרו הדברים מפיו, היכולת שלו לשדר עסקים כרגיל, ההתעקשות שלו לקיים את ועידת הסתדרות המורים בעוד חודש ובחירות באפריל הבא - גרמו לחלק מהסובבים אותו להאמין שאולי בכל זאת הוא לא חולם חלומות.

• • •

אתמול הפרק הזה הסתיים, לפחות זמנית, כשהפרקליטות הבהירה כי וסרמן חשוד ביחד עם איש סודו, יו"ר אגף התרבות יוסי אפרת, בעבירות חמורות של קבלת שוחד וסחיטה. אתמול התברר שבטיוטת כתב האישום שמור מקום של כבוד גם לרומן הכספי שנרקם בינו לבין איש מופת אחר, עו"ד רונאל פישר. יש בו תיאור תנועת התן וקח ביניהם, לכאורה.

טיוטת כתב האישום קורעת חלון לתכונה מופלאה נוספת של מי שמתנהג כדיקטטור: פגיעה בפרטיות העובדים. מי משוחח עם עיתונאים, הוא רצה לדעת, מאין דולף מידע עליו ל"ישראל היום" ול"הארץ", מי מצטרף לאופוזיציה נגדו בהסתדרות. מה עשה המחנך הוותיק? ביקש לקבל את פלטי שיחות הטלפון של מורים. ירה לעצמו עוד כדור ברגל.

אתמול העמימות הסתיימה, אבל אין סיבה למסיבה. האיש הזה, כמו שאני מכיר אותו, לא ייצא לחופשה, לא ישעה את עצמו, לא ימהר לפנות את כיסאו גם אחרי שיוגש נגדו כתב האישום, אם וכאשר. הוא ייאחז בקרנות המזבח. הוא ימשיך להציג את עצמו כקדוש מעונה.

חבריו מכירים אותו היטב: הוא יאשים את כל העולם ואשתו חוץ מאשר את עצמו.