"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כולנו מזרחים

,עודכן

ה"שבחים" שהוטחו בטקסט הטיפשי להחריד של גידי אורשר צודקים. חבל להכביר זמן על הנחות היסוד שקוממו רבים בתוכנו. לא נכון להתווכח עם אדם כזה במישור העובדות, לאמור: "אנחנו לא עושים את מה שאתה חושב שאנחנו עושים, אלא להפך: אנחנו מתקדמים מאוד". לא זו הדרך להתמודד עם אנשים מסוגו.

להפך, בזמן הזה, אני כולי יהודי ספרדי, שהוריו הגיעו מהמזרח כי מדינת ישראל הייתה עבורם התגשמות דברי הנביאים וביאת המשיח. כן, כמעט בכל פעם שביקרתי את אמי ז"ל, היא סובבה על ראשי תרנגול או למצער צרור כסף בבקשת כפרה: זה התרנגול ילך למיתה, ואתה תיכנס לחיים טובים לשלום; אלה המעות ילכו לצדקה ואתה תיכנס לחיים טובים לשלום.

בכל פעם שעזבתי את אימא בדרכי, הייתה מברכת אותי: "דַסֶּה אליהו הנביא", ידו של אליהו הנביא תתמוך בך שלא תיפול. כשהגעתי לחברון, ביקשה שאתפלל על קברי האבות בבקשות רבות. בערב שבת מול הנרות הייתה משוחחת עם אלוהיה שיחה בריאה ומחשבת עמו חשבונות, תוך טפיחות על החזה.

הוריי גם שלחו אותי ללמוד במקומות הטובים ביותר, כי לימודים זה חשוב. כן, מר אורשר, למרבה הפליאה, התרבות הזאת הייתה חלק ממערכת דתית-מסורתית אדירה ששימרה את העם ב-70 גלויות והחזירה אותו לכאן. הרצל לא היה בא לעולם ללא המסורת שאתה בז לה. גם לא בן גוריון. גם אתה לא, למרות שניכסת לקבוצת ההשתייכות המדומיינת שלך את כלל הישגי המדע.

אורשר התכתב עם הדברים של יאיר גרבוז וחבריו, אבל גם עם דמות המזרחי בתכניות סאטירה עתירות מדרוג כמו "ארץ נהדרת" ו"גב האומה" ותכניות נוספות. המזרחי שם (כמעט) תמיד מזוהה עם טמטום, אוכל, תחמנות, עבריינות, פרימיטיביות, עילגות, החצנה, חוסר העמקה, חוסר השכלה ושאר ירקות כמיטב הכותבים והצחוקים המודבקים.

דבריו של אורשר הדהדו גם את נהמות האספסוף הנאור בפתיחת פסטיבל הקולנוע בירושלים בשבוע שעבר, ששרק בוז לשרת התרבות, מירי רגב, על ש"העזה" להזכיר את הירצחה של הנערה הלל-יפה בשנתה. אתם יודעים, הלל-יפה נרצחה בקרית ארבע.

לפני הבחירות האחרונות, פרסם אורשר רשומה נוספת בדף הפייסבוק במסורת השנאה הידועה, שבה הגיב למאמר מקומם של העיתונאי חגי הוברמן (הוברמן מצדו, התנצל על המאמר). בין השאר, כתב אורשר: "ערוץ 7, הביוב של המתנחבלים מפרסם מאמר של אחד, חגי הוברמן... המכתב, המכוון כנראה לרומם את עמדותיו המתועבות של המתנחבל מאלקנה בחוגי עמיתיו הפשיסטים... נדמה לי שרק בגלל זה צריך להפסיק את 'מפעל ההתיישבות' בארץ ישראל, מפעל שהוכח כבר שנבנה ברמאות, בשוחד, בהעלמת עובדות ע"י הימין הקיצוני, ולשלוח את פעיליו לכל הרוחות. בוודאי לסגור בצו מנהלי את הערוץ הארור".

אתם מבינים מהיכן מגיעה השנאה, הבוז והטרלול? מאותו בית מדרש שבז גם למפעל ההתיישבות, לארצישראל, לעמישראל, לאלוהישראל, ולשאר המסמנים של ישראל השנייה שהפכה לנגד עיניהם הנדהמות של אורשר וחבריו לישראל הראשונה.

אם נאמץ את סולם אורשר לסתימת פיות כפי שנוסח פה, מה ראוי לעשות באורשר עצמו על דברי הבלע ששחרר? לטעמי, אסור להשעות אותו מתפקידו. ההשעיה רק תרגיע את מצפונם של המדירים הקבועים, שהדירו מהאוניברסיטאות המון מרצים מזרחיים, שדחו בבוז בקשות עבודה של אנשים ראויים, רק בשל שם משפחתם המשונה, ואשר מסרבים עד היום לצפות במזרחים שאינם נכנסים לקטגוריות ההגחכה הקבועות מראש. אדרבה, שימשיך לשדר לתפארת תחנת השידור הצבאית.

באופן אישי, אני מוכרח להודות, שהטקסט המדובר לא הכעיס אותי; הוא שעשע אותי. הבו לי עוד טקסטים כאלה. יש בו עדות לאיבוד עשתונות לא של אורשר בלבד, אלא של החוג החברתי והפוליטי שבצלו הוא מסתופף.

ברגעים כאלה אני נזכר בדברי דוד למיכל, בת המלך שאול, שבזה לו על שירד אל העם לרקוד אתו לכבוד העלאת ארון הברית לעיר דוד. אתה לא מתקדם, אמרה לו. תשובתו של מלך ישראל מהדהדת עד היום: "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל: לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל עַם ה' עַל יִשְׂרָאֵל; וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי ה'. וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה". כולנו מזרחים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דרור אידר

בעל טור במגזין

כדאילהכיר