קשה להודות בכך, אבל האופציות שעומדות בפני ישראל בעקבות רצף הפיגועים הקשה בגיזרת חברון הן מצומצמות למדי. בהיעדר קשר בין אירוע לאירוע או יד מכוונת ברורה שניתן לפעול נגדה, תשקיע ישראל את מירב המאמץ בניסיון לגדוע את הרצף ולמנוע פיגועים נוספים בימים האחרונים של חג הרמדאן.
עיקר הפעילות מתבצע מאז יום שישי סביב העיר חברון, שאליה הוקפצו שני גדודים (גולני וצנחנים) בעקבות הפיגועים האחרונים. חברון היתה מאז ומתמיד הגרעין הקשה, הקיצוני, האלים, של טרור בגדה. השילוב של עיר דתית, תומכת חמאס, עם חיכוך מתמיד בין יהודים ופלשתינים מייצר אינספור הזדמנויות לפיגועים, ובעקביות גם פיגועי חקיינות. זה גם מה שככל הנראה קרה בשבוע שעבר: על פניו, אין שום קשר בין הצעיר המתוסכל ושטוף המוח שרצח את הלל אריאל לבין החוליה שרצחה את מיכאל מרק, למעט הרצון לנצל את האווירה ולחקות את ההצלחה.
הצעדים שנקטה ישראל מאז יום שישי מכוונים בדיוק לכך: להפריד עד כמה שניתן בין האוכלוסיות ולצמצם מטרות, ועל ידי כך להקשות על מבצעי הפיגועים. רווח נוסף של פעילות כזאת יהיה בשבירת השיגרה, שאמורה לייצר מודיעין שיאפשר לעצור, לשבש ולסכל. יש לכך חשיבות רבה בימים הקרובים - לילת אל־קאדר שנחגג הלילה ועיד אל־פיטר שיחול מיום רביעי, המוכרים כנפיצים במיוחד, בעיקר כאשר בשטח מסתובבת חוליה חמושה שכבר חצתה את המחסום הפסיכולוגי של רצח ישראלים.
בניגוד למה שעלה בפרסומים של כמה פוליטיקאים, הפעילות הנוכחית בחברון לא נועדה להעניש את האוכלוסייה הפלשתינית. ההפך הוא הנכון: ישראל ניסתה ככל יכולתה להקל על הפלשתינים במהלך הרמדאן. סייעה לכך גם הירידה המתמדת ברף הטרור בחודשים האחרונים, שנגדעה ברצח האכזרי של הילדה בקריית ארבע. גם אם מספרית הנתונים עדיין טובים מאלה שהיו לפני שלושה ושישה חודשים (מבחינת כמות הפיגועים, אופיים ומידת התמיכה בהם), אין דרך להסביר זאת לציבור, שמצפה לראות תגובה קשה.
הבעיה היא שתגובה כזאת, זבנג וגמרנו חד וברור, לא נמצאת בארסנל הישראלי. מה שיש לישראל להציע זה עוד מאותו הדבר: מקלות וגזרים, תיעדוף של מי שנמנע מטרור והענשה של מי שמעודד אותו ומסייע לו, ובהיעדר אופק מדיני גם המשך המאבק בהסתה הפלשתינית ובראשיה. הצעות שונות ומשונות שהעלו שרים (גירוש בני משפחות, הענשת אסירים ואפילו סגירת הפייסבוק בערים הפלשתיניות) לא עומדות במבחן המשפטי והמעשי, ורק מלהיטות יצרים וציפיות. סביר שגם לא נראה בנייה נרחבת בשטחים, כדי להימנע מביקורת בינלאומית קשה על ישראל.
במצב הדברים הזה תמשיך ישראל באותו התוואי של פעילות סיזיפית נגד הטרור, שמטרתה למנוע התפרצות נרחבת וסיכול אפשרות של זליגת האירועים לחזית הדרום. הירי שבוצע מעזה בליל שבת על ידי ארגון סלאפי קיצוני היה ככל הנראה אירוע חריג שאינו מלמד על כוונה של חמאס לפתוח בסבב לחימה נוסף, אבל ניתן גם לראות בו את הסכנה: לו היו הילדים בגן, היו נגררים הצדדים להסלמה לא רצויה.
לפני שנתיים יצאה ישראל למבצע "צוק איתן" בעקבות רצף אירועים שהחל בחטיפת שלושת הנערים. הנתונים היום שונים, בגדה וברצועה, אבל הנפיצות קיימת, ועימה סכנת ההסלמה. הפעילות הנוכחית בחברון נועדה גם לכך: להטיל שמיכה רחבה על השטח, לגדוע את רצף הפיגועים ולנסות להרגיע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו