הלל יפה, שכל מכריה ובני משפחתה שיבחוה, נרצחה בידי בן־עוולה, שבחר לו טרף קל המעיד על נחיתותו. כמה זדון צריך לשכון בליבו של פלשתיני בן 17 הרוצח נערה תמימה בעודה ישנה במיטתה לאחר שאמש רקדה באהבה ובחום בלב ירושלים.
כיתת הכוננות שהגיעה מהר, אבל לא מספיק מהר, ירתה בו למוות. יחלוף זמן קצר ובלתי מדיד עד שנשמע מפי הזועבים כי היד היתה קלה על ההדק; שהרוצח התבצר בבית הקורבן ונעל את הדלת כדי לנהל משא ומתן, והנה הרגוהו. אך זה מה שצריך היה לעשות. לא פחות מזה, ולרוע המזל אין יותר מזה.
עתה עבר האסון המזעזע של רצח נערה תמימה למישור הפרוצדורה. "סגר" ו"כתר" והצרת צעדי קרוביו של הרוצח, ואין ספק כי הם רואים לנגד עיניהם את מטעני הנפץ להריסת בתיהם.
גם הרטוריקה כבר עימנו. מירי רגב שלחה לאביגדור ליברמן מסר גלוי, שנועד לדרבנו או להביכו. אך מה בכוחו לעשות ולא נעשה? המבוכה תשעשע את יריביו, אבל לא תביא מזור לשוכני קריית ארבע ויישובים אחרים, שמתבוננים בעין פקוחה בסכנה המעצימה.
האמת פשוטה עד כאב: אין מה לעשות יותר מן הנעשה. המדיניות שנוהגת ישראל מרתיעה כנראה מאות אלפים לא להשתתף בטרור הפלשתיני נגד ישראל, אבל מי שטען כמו ליברמן כי יש בידיו פתרונות קסם יודע עתה כי היו ונותרו לא יותר מחלום שווא. יש הצדקה כה רבה להפעיל יד חזקה נגד הטרוריסטים ותומכיהם, אבל בלי תועלת ובמחיר של נזק בינלאומי כבד.
זה תמיד רגע קשה במלחמה בטרור: ישראל יודעת כי יש לה שיעור מדהים של הצלחות בסיכול הטרור הפלשתיני; הצלחות שאינן באות לכלל ביטוי מפני שהן הצלחות; ואז, לרגע, נפער חור בקיר המגן ורוצח פלשתיני מוסת מחסל שלושה נערים הממתינים לטרמפ בגוש עציון, או נערה תמה במיטתה אולי בעיצומו של חלום מתוק להיות רקדנית כרינה שיינפלד או אפילו כמרתה גראהם - ואין מה להציע אלא להמשיך במה שיש; להסתפק במיגור רוב הטרור, ולהיענות לקריאת אמה של הלל ולהגיע אמש לבית הקברות הישן בעיר האבות כדי לנחם, אם אכן יש נחמה.
כל כך קשה להמשיך. כל כך קשה להאמין כי יש אור בקצה המערה הקדושה. יום אחד הוא יגיח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו