"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בריטניה: הטלטלה – והאפקט על השווקים

,עודכן

כמו רבים אחרים הלכתי לישון ביום חמישי בלילה עם תחזית אחת וקמתי עם מציאות אחרת לגמרי. ולא רק אני. בעת כתיבת שורות אלו, שעות אחדות אחרי היוודע תוצאות משאל העם באנגליה, ההלם בממלכה המאוחדת עדיין מוחלט. המשמעויות כמובן מרחיקות לכת, אבל בשלב זה יש יותר שאלות מתשובות.

ההצבעה על עזיבת בריטניה את האיחוד האירופי המחישה את הפילוג החריף בתוך העם האנגלי: תושבי לונדון, הצעירים מתחת לגיל 25 והמשכילים בוגרי האוניברסיטאות, הצביעו באופן גורף (יותר מ־70 אחוזים) בעד הישארות. המבוגרים, המתגוררים בפריפריות ובעלי ההשכלה הנמוכה הצביעו בעד עזיבה. זו היתה הצבעת מחאה מצד אלו המרגישים מפסידים מהגלובליזציה והאינטגרציה של אנגליה בשוק המשותף. ראש הממשלה, דיוויד קמרון, הימר בגדול והפסיד בגדול מפני שהמעיט בתחושות התסכול והאכזבה בקרב חלקים גדולים באוכלוסייה. משאל העם הוכרע בגלל בעיית המהגרים. מרבית המצביעים לא נתנו לעובדות לבלבל אותם - וחבל. קמרון היה לדעתי ראש ממשלה מצוין והאנגלים עוד יתגעגעו אליו.

החששות לתגובה מיידית של השווקים הפיננסיים לתסריט של "ברקסיט" התגשמו: המטבע המקומי, הלירה שטרלינג, צנח בכשמונה אחוזים ביחס לדולר. האינפלציה צפויה להמריא, שהרי אנגליה קונה מוצרים בדולרים או ברנמינבי (המטבע הסיני), כך שעליית מחירים תהיה בלתי נמנעת. הריבית צפויה לעלות והממשלה תיאלץ להעלות מסים. אנגליה צפויה להיכנס למיתון עמוק, שיימשך לפחות כמה שנים, והאבטלה תמריא (אנגליה נהנית מאבטלה נמוכה במיוחד כיום - רק חמישה אחוזים). לכן לא מפתיע שבתוך שעות סוכנויות דירוג האשראי הכריזו על כוונתן להוריד את דירוג האשראי של המדינה.

עם זאת, החששות מאי־יציבות פוליטית באנגליה מופרכות לדעתי. למפלגה השמרנית יש רוב מוחלט ולכן לא יתקיימו בחירות חוזרות. סביר להניח שבוריס ג'ונסון יגשים את חלום חייו ויהפוך באוקטובר לראש הממשלה הבא. סקוטלנד, שהצביעה באופן גורף בעד הישארות בגוש האירופי, תלך בבוא העת למשאל עם חוזר בנוגע לעתידה, וסביר להניח שבסופו של דבר תתנתק מאנגליה ותנסה לחבור מחדש לאירופה.

השאלה היא אם יהיה לה למי לחבור בבוא העת, שהרי העזיבה של אנגליה עלולה ליצור אפקט דומינו ביבשת שיביא לעזיבה של מדינות נוספות (הולנד?) ואולי להתפוררות הגוש האירופי כולו. תחושת התסכול והקיפוח אינה נחלת האנגלים בלבד; רבים באירופה שותפים לה, במיוחד בכל הנוגע לבעיית המהגרים, שלא נראה לה סוף.

ומה תהיה המשמעות של ה"ברקסיט" מבחינת ישראל? לונדון חביבה מאוד על הישראלים והתייר הישראלי ייהנה כמובן מלירה שטרלינג זולה יותר, אבל מיתון באנגליה יפגע בייצוא הישראלי המשמעותי לממלכה המאוחדת. וזה לא הכל. הפעילות הכלכלית באירופה מקרטעת ממילא מזה שנים ואי־יציבות פוליטית ביבשת תפגע בנכונות להשקעות, תקטין את הצריכה ותקשה את הייצוא הישראלי עוד יותר.

הכותב הוא מנכ"ל חטיבת אמיאה (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) ומשנה למנכ"ל אסא אבלויטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר