יורו 2016: אלימות פוליטית

עכשיו זה כבר ברור: האלימות של החוליגנים הרוסים היתה מאורגנת. המראות של אוהדים רוסים פורצים ליציע האנגלים בסטאד ולודרום במארסיי ותוקפים כל מי שנקרה בדרכם לא היו תוצאה של זעם ספונטני. טעות גם להאשים את האנגלים, שהותירו כמעט לגמרי את ההיסטוריה המכוערת שלהם בתחום זה מאחור.

צריך להגיד בבירור: האלימות בכדורגל ברוסיה משגשגת זה שנים. כך, למשל, בסמוך לכל משחק בין זניט סנט־פטרסבורג לבין ספרטק מוסקבה או בין צסק"א לספרטק נפגשים צבאות מאורגנים של שתי הקבוצות לקרבות בשדה או אפילו בכיכרות העיר. יש צלמים, יש מעודדים, יש גם כללים. המשטרה מעלימה עין, ומערכת המשפט מקלה בעונשים. למען ההגינות, צריך לומר שהאלימות הממוסדת בין אוהדי המועדונים קיימת בכל מזרח אירופה, אבל עד כה לפחות לא היו התפרעויות מאורגנות של אוהדי אוקראינה, הונגריה או פולין בחו"ל.

האווירה חוממה היטב על הקרמלין. טורניר היורו הפך להזדמנות נוספת למפגן "העוצמה הרוסית" ולאמצעי לתיעול הזעם על הסנקציות שהוטלו על מוסקבה אחרי סיפוח קרים והסיפוח הזוחל של מזרח אוקראינה. גם מעניין נגד מי הופנתה עד כה האלימות של החוליגנים הרוסים: ביורו 2012 נגד המארחים הפולנים ועכשיו נגד האוהדים האנגלים. היסטורית, הפולנים הם האויב הקתולי של הרוסים האורתודוקסים, ואילו מאז המאה ה־18 האימפריה הבריטית הימית היתה המכשול המרכזי בפני האימפריאליזם הרוסי היבשתי. גם היום לא חסרות סיבות למתחים בין מוסקבה ללונדון: די להזכיר שבריטניה האשימה רשמית את רוסיה בהרעלה של הסוכן לשעבר אלכסנדר ליטוויננקו (שהקרמלין, כמובן, הכחיש). איך נכתב בעיתון "סובייטסקי ספורט" בעקבות הקטטה? "זה סוף סוף קרה. לטורניר הגיעו בחורים רוסים חסונים וחילקו סטירות לאנגלים. מזמן היה צריך לעשות זאת".

שר הספורט הרוסי התכחש לקטטות, אחר כך האשים את האנגלים, ולבסוף - אחרי שעלתה סכנה של הדחה מהיורו - שינה את הטון כליל וטען ש"קומץ חוליגנים מבייש את רוסיה". אבל ברוסיה, כדי לדעת מה באמת חושבים בקרמלין, צריך להקשיב לפוליטיקאים ולפקידים מדרג ב' - אלה שחשובים מספיק כדי לשמש שופר וזניחים דיים כדי להתנער מהם במידת הצורך. כך, למשל, סגן יו"ר הפרלמנט הרוסי, איגור לבדב, צייץ: "לא רואה שום דבר נורא בקטטה. להפך, כל הכבוד לחבר'ה שלנו. המשיכו כך!". ואילו בכיר בתביעה הרוסית, ויטלי מרקין, הגיב לתובע במארסיי לאחר שהלה נדהם מכישורי הלוחמה של האוהדים הרוסים. "הם מתפלאים מגבר נורמלי, כמו שהוא אמור להיות", צייץ בטוויטר שלו, "הרי הם רגילים לראות גברים רק במצעדי הגאווה".

ולא בכדי. בשנים האחרונות הקרמלין מטפח את "גאוות האומה" ואת "הערכים הרוסיים־נוצריים" מול "ריקבון המערב", במקביל לפגיעה בזכויות הלהט"בים וככלל, פגיעה בזכויות הפרט - המזוהות עם הליברליזם הבריטי. וכאשר מסירים את המחסומים המגינים על זכויות הפרט, גם חייו נעשים הפקר. תשאלו את האוהד הבריטי, שהוכה על ידי קבוצת חוליגנים רוסים עד כדי סכנה לחייו.