"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקייטנה היא לא יותר מאקמול

,עודכן

פלסטר על פלסטר על פלסטר. מחאת הקייטנות עלתה לכותרות: הורים שנמאס להם, וכבר אין להם שום יכולת לשלם אלפי שקלים רק תמורת התענוג של לשים את הילדים במסגרת חינוכית אחראית ומאורגנת בזמן שהם בעבודה, יצאו לכנסת למחות. אבל בתום הקייטנות, למשך כמעט ארבעה שבועות באוגוסט, יהיו בחופש מיליוני ילדים. ההורים ימשיכו ללכת לעבודה, כי מי רוצה להיות מפוטר, ועוד באוגוסט (מתברר שמחיר המשכנתא נשאר על כנו בקיץ, וכך גם מחירי השכירות).

אבל כן, המשק ימשיך לעשות את עצמו עובד, בעוד נראה אתכם מארגנים כנס או מחדשים אתר או סתם מנסים להשיג מישהו בטלפון. כולם יהיו בחופש. המשק לכאורה עובד יותר מ־300 יום בשנה, אבל הוא לא. מה לעשות, המשק חייב להמשיך לתפקד גם אם אין לכם סבתא פנויה שתשמור על הילדים.

12 ימי חופשה יש לכל עובד על פי חוק. במגזר הציבורי יש הרבה יותר, אבל למי שנמצא בתחילת הקריירה שלו, כמו שקורה לרוב הזוגות הצעירים עם הילדים הקטנים, אין ימי חופשה, כלומר יש, אם מחשיבים עשרה ימי חופשה בשנה כחופש. חוק ימי עבודה ומנוחה נוסד אי שם בשנת 1951, ועד לפני חודשים ספורים אף אחד לא טרח לשנות אותו, עד שהגיעה ח"כ רחל עזריה והוסיפה לראשונה שני ימי חופשה על פי חוק לשכירים. ועדיין מדובר בבדיחה, ובתנאי עבדות במקום תנאי עבודה.

משק שלם רוקד לפי חליל לוח חופשות מערכת החינוך, שנקבע אי שם לפני מאה שנה ולא השתנה מאז. אימהות מחליטות מתי לשוב מחופשת לידה לפי הלוח הזה, אם בכלל, כי הלוח למעשה לא מאפשר חזרה מחופשת לידה עד שהילד יכול לחצות כביש לבד או מסיים את כיתה ד' לפחות. קמפיינים יורדים ועולים לפי הלוח, כנסים והרצאות לאנשים מבוגרים נקבעים לפי לוח חופשות של ילדים בני 5, עצמאים חורקים שיניים כי אם הם לא יעבדו באוגוסט לא תיכנס משכורת, אבל גם הילדים שלהם בבית.

אז אנחנו נמשיך לרקוד, ולזעוק, ולהתייאש, עד שיבוא האמיץ שיעשה תיקון אמיתי. זה אפשרי, בדקנו את זה יותר מפעם אחת ועם תוכניות שונות. לא פלסטרים של קייטנות, של חוגים, של מערכת חינוך שלכאורה עובדת במשך כל השנה אבל בפועל נותנת רק 220 ימי מסגרת, וגם בימי הלימודים מדובר רק על כשש שעות ביום. אנחנו חולמים על מערכת חינוך אמיתית, שרואה ילד כחלק מהמשפחה, שרואה את ההורים העובדים שלו, שרואה אותו גם כשהוא בבית בחופש או באחת בצהריים. מערכת שמנסה להתאים את מערכת החינוך לשוק העבודה לטובת כולם, מערכת שפועמת חינוך, שמוכנה לעשות חושבים ולהתחיל מהתחלה, בלי פחד, בשביל החינוך של הילדים שלנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר