"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ניסוחים הם כלי עבודה - לתומכי האחדות ולמתנגדיה

,עודכן

מראש היה ברור שכאשר יצחק הרצוג, החותר לצירוף העבודה לממשלה, דיבר בעמימות נרגשת על הזדמנות מדינית "נדירה", הוא לא התכוון להצהרה נוספת מפי בנימין נתניהו על תמיכתו בכינון "שתי מדינות לשני עמים". מה שהסעיר בבר־אילן ב־2009 הפך לשיגרת לשון. הדרמה היתה "נדירה" אילו אישרר נתניהו את עמדתו בממשלה, אבל אין לו לכך רוב בהרכבה הנוכחי. לפיכך נכתב כאן אתמול כי מה שעשוי לשמש זרז לחיזוק הרצוג במפלגתו חייב לכלול התפתחות בקנה מידה בינלאומי. היא תישען על שלוש יתדות לפחות: מצרים, סעודיה וארה"ב.

כמה שעות לאחר מכן השמיע הנשיא המצרי עבד אל־פתאח א־סיסי את הצהרתו בזכות "שלום חם" בין ישראל לבין הפלשתינים. עתה אפשר להוסיף כי נתניהו והרצוג לא ידעו מתי בדיוק ישמיע אותה, אבל הבינו שהיא מצויה בקנה הדיפלומטי. לפיכך לא הופתעו, ודרוכים ומוכנים קיבלוה באהדה.

לא נשמעה כמותה מאז הסכם השלום עם ירדן ב־1994, אבל אינה מספקת. היא רק בבחינת העלאת המסך. עתה רוקחות מדינות האזור מהלך נוסף. ייתכן שמפגישת שרי החוץ שלהן ייצאו הצהרות שלום נוספות בהתבסס על התוכנית הסעודית מ־2002 עם פתח לתיקונים. האם כל זה יספיק כדי לכונן את הממשלה המורחבת? לא ברור.

יש ממש באבחנה שצוטטה כאן מפי השגריר ד"ר מיכאל (מייקל) אורן, שהציבור בישראל מפריד באורח מלאכותי בין הביטחון הלאומי לבין מדיניות החוץ, ואיבד עניין בדרכיה הפתלתלות של הדיפלומטיה. הצהרות מדיניות אינן מזיזות סלעים כבעבר.

רעש אדמה בכנסת

עדיין אין הסכמה בשיחות בין נתניהו לבין הרצוג. התקדמות בזירה המדינית, וגם ניסוחים חדשים בסוגיית ההגנה על בג"ץ לקראת בחירת ארבעה שופטים חדשים לעליון, ובעיקר מתווה הגז המשווע לפקודת "נוע" - הם בבחינת כלי עבודה בידי הפוליטיקאים שתומכים או מתנגדים לכינון ממשלה רחבה. הם גם מזינים ומלבים את רעש האדמה הפוקד את שתי המפלגות הגדולות בכנסת.

אף לא אחת מההתרחשויות עומדת בפני עצמה. שרי הליכוד אשר תוקפים את משה (בוגי) יעלון גם לאחר שיחת הפיוס בינו לבין נתניהו היו מורידים את גובה הלהבה המפלגתית אילו ידעו כי הממשלה הצרה נותרת על כנה.

זה נכון ביתר שאת בעבודה, שהמחלוקת על הצטרפותלממשלה עלולה לפורר אתסיעתה בכנסת (אם כי שלי יחימוביץ' לא איימה אתמול בפילוג בדבריה התקיפים).

בהיפתח ביום שני מושב הכנסת - ונראה כי עד אז לא יושג הסכם בציר נתניהו־הרצוג וועידת העבודה לא תכונס להכרעה - תתעצם המחלוקת. אם תורחב הממשלה אם לאו - המפה המפלגתית לא תשוב להיות מה שהיתה בצאת הפרלמנט לפוש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר