ממשלה רחבה: עוד לא לסתום את הגולל
סקר שפורסם אמש בחדשות ערוץ 2 מצא כי רוב הציבור מתנגד להקמת ממשלת אחדות, ואילו נערכו עתה בחירות היה המחנה הציוני מאבד שבעה מנדטים והליכוד שלושה. החידוש בסקר שהציג עמית סגל הוא בכך שלראשונה זה שנים רבות אין בציבור הכללי רוב לממשלה רחבה. פג קסם האחדות.
בכל זאת הדעת נותנת כי המגעים בין בנימין נתניהו לבין יצחק הרצוג, שהחלו להתאפיין ב"מפגשים ליליים", יימשכו כסדרם. שניהם כבר מושקעים בהם בהיקף שאינו מאפשר להם לנטוש אותם רק בגלל תמונת מצב עגומה ברגע מסוים של חוסר ודאות.
נתניהו יושב על הר געש מדיני ופוליטי. ההרכב הצר של ממשלת הימין גזל ממנו את יכולת התמרון מול ברק אובאמה, שאינו פותח את הכיס להרחבת הסיוע הביטחוני, ובעיקר מול פרנסואה הולנד המכעיס את הממשלה בוועידת השלום שלו. במצבים אלה הוא צריך את המחנה הציוני בממשלה כדי להשתחרר טקטית מלפיתת הימין הקיצוני בבית היהודי שמונע ממנו את כושר התמרון.
בעיקר שבביתו המפלגתי סוערות הרוחות. הוא מתמודד לא רק עם הגחמות של אורן חזן אלא גם עם ההתלקחות סביב מעמדו של משה (בוגי) יעלון, שהתחכך בנתניהו, אבל הקים עליו את איבת רבים מעמיתיו בליכוד. השבר לא אוחה אף על פי שנתניהו ויעלון פירסמו הודעה משותפת בנימה מפויסת.
מפתיע שבצאתו אתמול מראש הממשלה, אשר הפקיד בידיו את ניהול הקואליציה, לא היסס דוד ביטן לומר כי אינו רואה מניעה להעביר את יעלון ממשרד הביטחון לתיק אחר כמו החקלאות. השקט רחוק מהם.
הוא רק פחות רועש מאשר במחנה הציוני. הרצוג רומז כי יש הזדמנות "נדירה" למהלך מדיני וממלא פיו מים. ההערכה שלי, בלי מידע בדוק: נתניהו יעניק התחייבות לקידום המשא ומתן בזירה המדינית. אולי למצרים או לערב הסעודית, וכמובן לארה"ב. זה יכול לפלס את דרכו של הרצוג בוועידת המפלגה, שתיקרא לאשר את ההצטרפות לממשלה בתנאים נחותים משהו.
יש לו גם עניין אישי למצות את המשא ומתן. אם יצלח - יצטרף; ואם לאו - יסביר כי היה חייב לנסות לטובת הציבור. זה המזער הנחוץ לו כדי להאריך את מעמדו כמנהיג העבודה. הסיכוי להקים ממשלה רחבה נותר נמוך, אבל רק פרשנים חפוזים יסתמו עליו את הגולל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו