"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חמאס: התגרות מתוך מצוקה

,עודכן

כהרגלו מבקש חמאס ליהנות מכל העולמות. מחד, לשמור על הפסקת האש עם ישראל, שבחסותה הוא משקם את מעמדו הפוליטי ואת עוצמתו הצבאית. מאידך, להציג את עצמו כארגון התנגדות המחויב למאבק הצבאי בישראל והמאפשר פעילות טרור נגד ישראל מצד אנשיו שלו ומצידם של ארגונים אחרים הפועלים ברצועה, דוגמת ארגון הג'יהאד האיסלאמי המיליטנטי.

הפסקת האש חשובה לחמאס גם משום ששני מיליון העזתים החיים תחת שליטתו נזקקים לשקט שהיא מעניקה להם, ולכן מצפים מהנהגת חמאס שתכבד אותה ותשמור עליה, כדי לאפשר להם לחיות את חייהם ולהתמודד עם המצוקה הכלכלית שהפכה נחלת הכלל ברצועה. אבל לא תמיד פועל חמאס בהתאם לאינטרסים של תושבי עזה. וממילא, ההחלטה אינה מצויה בהכרח בידי הנהגתו המדינית של חמאס, דוגמת ראש ממשלת עזה, אסמאעיל הניה, שביקש בנאומיו בסוף השבוע לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה, היינו לשמור על השקט ובה בעת להציב לישראל קווים אדומים באשר למה אסור ומה מותר לצה"ל לאורך גבול הרצועה.

ניסיון העבר מלמד דווקא כי ההחלטה בעניינים צבאיים ולעניינינו, חידוש ירי טילים לעבר ישראל, נתונה בידי ההנהגה הצבאית של חמאס, שבראשה מוחמד דף, ולזו היגיון ושיקול דעת משלה.

ארגון חמאס רואה את עצמו כמי שהולך בעצת ידידיו האיראנים ובעקבותיו ארגון חיזבאללה הלבנוני. כך למשל טרח על הקמתו של מערך של טילים המכסים חלקים גדולים משטחה של ישראל, ובכלל זה מרכז הארץ, כדי להשיג יכולת הרתעה נגד ישראל בדומה ליכולת שמקיים בידיו הארגון חיזבאללה. כעת מנסה חמאס לקבע כללי משחק למול ישראל על פי המודל הלבנוני, שפירושם כי ישראל אינה רשאית לחצות את קו הגבול ולפעול מעבר לו, גם אם צה"ל מזהה היערכות של לוחמי הארגון לפעילות טרור ואפילו אם הוא חושף מנהרות תקיפה שאותן חופר חמאס אל תוככי שטח ישראל הריבונית.

ישראל מצידה שבה ומבהירה לארגון כי היא שומרת לעצמה חופש פעולה בעבר הפלשתיני של הגבול, וכי תגיב לא רק לכל פעולת טרור שיבצעו אנשיו אלא לכל היערכות לבצע פעולה שכזו. לנוכח המצב הנזיל השורר ברצועה ולאורך גבולה עם ישראל, העמדה הישראלית הגיונית ואף מוצדקת. הרי רק בשבועות האחרונים שב צה"ל וחשף מנהרות תקיפה שכוונו לעבר שטחה של ישראל, ולבד מכך, הוויתור של היום הוא קו ההתחלה למשא ומתן של מחר, ויש בו כדי לדרדר את ישראל למציאות השוררת לאורך הגבול בדרום לבנון, שבו ישראל מוגבלת ביכולתה למנוע באופן יזום פעילות של חיזבאללה נגדה. לכן אגב אסור לישראל להתיר לחמאס לגרור אותה למלחמת התשה מוגבלת לאורך הגבול שאת מחירה ישלמו תושבי עוטף עזה.

יתרה מכך, בגבול לבנון, שאליו מביט חמאס כמודל לחיקוי, עיגנה ישראל את הפסקת האש השברירית שאותה היא מקיימת עם חיזבאללה בהחלטה של מועצת הביטחון, בפריסה של צבא לבנון לאורך הגבול ובנוכחות של כוחות או"ם. כל זה איננו עונה כידוע על צורכי הביטחון הבסיסיים של ישראל, אבל אפילו מינימום זה אינו בנמצא במקרה של רצועת עזה.

נכונותו של חמאס לנסות להתמקח עם ישראל בדרך של חילופי אש ושל תקריות לאורך הגבול איננה בהכרח ביטוי של עוצמה. הארגון נתון במצוקה מבית ונוכח הסגר שהטילו עליו המצרים, זהו מצב שברירי שמזמין תקריות והסלמה. אפשר שחמאס שאב עידוד מן העובדה שישראל החליטה להותיר אותו בשלטון ברצועה. אבל במקרה כזה עליו להביא בחשבון כי אם תגיע ישראל למסקנה שחמאס אינו רוצה ואף אינו מסוגל לשמור על השקט לאורך הגבול, לא יימצא יותר בישראל מי שיקרא, כפי שקרה במהלך מבצע צוק איתן, להותיר אותו בשלטון ולהעדיף אותו על פני קבוצות רדיקליות יותר העלולות לתפוס את מקומו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אייל זיסר

פרופ' אייל זיסר הוא מומחה למזה"ת ואפריקה וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב

כדאילהכיר