טראמפ הסיר את כל הספקות

שלשום נפל דבר בפוליטיקה האמריקנית. ניצחונו המשכנע של דונלד טראמפ בפריימריז הרפובליקניים במדינת אינדיאנה הביא לסיומו בפועל של המאבק הפנים־מפלגתי החריף על כרטיס המינוי הרפובליקני. העובדה שטד קרוז כשל לחלוטין במדינה שבה קיים פלח נרחב של מצביעים שמרנים ואולטרה־שמרנים (בעיקר בדרומה של אינדיאנה), שקולותיהם היו אמורים ליפול בחיקו כפרי בשל, הניעה אותו לפרוש ובכך להכתיר את טראמפ בכתר המינוי הנכסף - חודש שלם לפני תום עונת הפריימריז.

עם נטישתו של קרוז את הזירה - ובעקבותיו, לפי הדיווחים, גם של מושל אוהיו ג'ון קייסיק, תם גם הוויכוח המתמשך סביב מידת יכולתו של טראמפ לחצות את הרף הנדרש של 1,237 צירים. טראמפ יכול לברך על המוגמר. דרכו להיכל הספורט בקליבלנד, אשר בה תתכנס ועידת המפלגה ביולי, מצטיירת עתה כסלולה ונטולת מהמורות.

הסיבה המרכזית לניצחונו המשכנע של טראמפ באינדיאנה מעוגנת בתחושת המיאוס של מרבית המצביעים הרפובליקנים לנוכח מאמציהם הנואשים של ראשי המפלגה ופרנסיה לרקוח עסקאות ודילים אפלים כנגד המועמד המוביל. כינונה של "השותפות המוגבלת" בין יריביו של טראמפ, קרוז וקייסיק, היתה הקש ששבר את גבם של מצביעים רפובליקנים רבים. שכן המהלך נתפס בעיניהם כניסיון שקוף לחזור במנהרת הזמן אל עידן המניפולציות וההכתבות מלמעלה של זהות המועמד, וזאת תוך התעלמות מהעדפותיהם וממשאלות ליבם של פעילי המפלגה, תומכיה ובוחריה. על רקע תחושה רווחת זו, ההצבעה באינדיאנה שלשום היתה אקט של מחאה והתרסה כנגד המאמץ הממסדי הנואש לכונן גוש חוסם.

הפסדה המפתיע של המועמדת הוודאית למינוי הדמוקרטי, הילארי קלינטון, ליריבה העיקש ברני סנדרס בפריימריז הדמוקרטיים באינדיאנה תרם בוודאי גם הוא למצב רוחו המרומם של טראמפ, בעקבות מה שנראה כעת כ"יום שלישי הגדול" באמת עבורו. שכן המשך לחימתו חסרת הפשרות של הסנאטור הסוציאליסט מוורמונט ביקירת הממסד הדמוקרטי כנגד כל הסיכויים, והעובדה שסנדרס ממשיך לקרוא תיגר עליה ועל עמדותיה המדיניות והכלכליות, מאלצים את קלינטון להמשיך להתמקד בחזית הפנים במקום להקדיש את כל משאביה לדו־קרב הגורלי עם טראמפ.

יתרה מזאת, אף על פי שמינויה מובטח למעשה, עלולה קלינטון - במאמץ לפייס את מחנה תומכיו של סנדרס ולהבטיח את תמיכתם בה ביום ההכרעה - לבצע פנייה אידיאולוגית שמאלה. ואולם דא עקא, שבנטישת המרכז הפוליטי עתיר המצביעים טמונה הסכנה של אובדן פלח של הקולות העצמאיים, שלא ישלימו עם ניתובה של המפלגה אל עבר הקוטב הליברלי הצרוף והמזוקק. לא זו בלבד שטראמפ עתיד לנצל תמורה זו עד תום, אלא שהוא הספיק כבר לגבש מסכת שלמה של טיעונים נוקבים כנגד קלינטון, התנהלותה, מדיניותה כמזכירת המדינה ואמינותה.

ואם גם בכך לא די, מצביעים סקרי דעת הקהל על מגמה של הצטמצמות דרמטית בפער שבין קלינטון לבין טראמפ. הגם שסקרי דעת הקהל הם בעלי תאריך תפוגה קצר, הם מצביעים כעת על יתרון ממוצע של כשבעה אחוזים למזכירת המדינה לשעבר על פני איש העסקים והממון. זהו יתרון שברירי למדי בהשוואה ליתרון המוחץ של כ־20 אחוזים, שממנו נהנתה רק לפני שבועות אחדים. והיה אם תימשך מגמה זו של סגירת הפער, ואם ימשיך טראמפ במתקפתו הממוקדת והחריפה כלפיה, צפוי המאבק הגורלי להיות לוהט, סוער, ואולי אפילו שקול עד ליום ההכרעה ממש.