"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לחזק את הגשר שנקרא סכנין

,עודכן

סכנין ואיצטדיון דוחא זה גשר. וגשר לא הורסים. העיר הזאת הפכה בשנים האחרונות בזכות הקבוצה המקומית - שמשחקים בה שחקנים ערבים ויהודים - למוקד עלייה ומשיכה לכל מי שחפץ בכדורגל שמאגד מסביבו אנשים מכל מרקם החברה הישראלית. לצד הכדורגל סכנין עוברת תנופה משמעותית גם בתשתיות והפכה לבירת הגליל.

כמי שסיקר את האווירה של המשחק נגד מכבי ת"א אני יכול להעיד ששני מחנות האוהדים הגיעו ליהנות מכדורגל איכותי, למרות קריאות כמו "מוות לערבים", "שיישרף לכם הכפר". וחבל שהאורחים לא הצליחו ליהנות מהנוף התרבותי והקולינרי של העיר הגלילית, כי הגיע הזמן שאוהדים של מכבי תל אביב וקבוצות אחרות יבואו להתארח שעות לפני המשחק בחיק המחבק של התרבות הערבית בסכנין.

מחוץ לאיצטדיון פגשתי אוהד מכבי שעשה את הדרך מהמרכז צפונה לראות את קבוצתו נאבקת על תואר האליפות. "למה מכניסים אותי עם אבטחה משטרתית מדרך עפר ולא ממרכז העיר? חבל", אמר לי. כמה רגעים אחרי כן פגשתי אוהד סכנין שהגיע מלוד כדי להתייצב ליד הקבוצה הגלילית וקובלנה דומה שמעתי גם ממנו: "מה, זאת מלחמה? אנחנו רוצים כולנו ליהנות מהנוף המקומי וחבל שזה לא כך, למה כל כך הרבה שוטרים במשחק כדורגל?".

הדברים האלו מלמדים שאוהדים משני המחנות מסכימים על דבר אחד: הכדורגל הוא גשר להכיר את האחר. הענף הזה מאפשר לנו לפצח יחד גרעינים ולנתח מהלכי כדורגל אבל החלום ה"אוטופי" עוד לא התגשם בכדורגל הישראלי. כבר מזמן לצערי חדר הנגע הפוליטי שנתן את אותותיו כמה ימים לפני המשחק שלשום ועם שריקת הסיום, וכנראה ילווה אותנו לעוד הרבה זמן.

ציפיתי למסר הרגעה משני הקפטנים של שתי הקבוצות ובמיוחד מהסמל של הכדורגל הישראלי - ערן זהבי - שהתבטאויותיו תרמו לליבוי היצרים. יש עוד הרבה מה לתקן והרבה עבודה דרושה כדי לאחות את הקרעים, אבל בשביל זה צריך ספורטאים ולא פוליטיקאים.

גשר לא הורסים - גשר מחזקים, ובונים מחלפים שיתחברו אליו. מהדו"ח המשטרתי שנמסר בסוף המשחק עולה שהתנהגות האוהדים היתה מופתית. כן, צריך שיבואו על עונשם השחקנים והצוות המקצועי שנהג באלימות, אבל "יא מר זהבי", בין זה לבין התבטאות על כך שמדובר באווירה עוינת כלפיך ("לא ידעתי אם אני משחק בישראל או ברמאללה"), המרחק הוא די עצום. לסכנין אתה עוד תגיע כשחקן, כקפטן וכמבקר והלוואי גם לרמאללה. אבל קודם תחצה את הגשר עד לסכנין ועד אז אתה צריך ללמוד איך מתעלים מעל איבוד נקודות ואי הבקעת שערים. שערים מבקיעים כשאין חומות. לכולנו יש חלק במה שקורה, לכולנו יש אחריות להחזיר את האוטובוס למסלולו בלי לנהור אחרי המסיתים.

הכותב הוא כתב חדשות ערוץ 2

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר