"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישראל ורוסיה: דיאלוג פתוח ואמיתי

,עודכן

ביקורו היום של ראש הממשלה בנימין נתניהו במוסקבה שובר שיא נוסף בבניית קשרי ישראל עם מעצמות העולם. מנהיגי ישראל ורוסיה נפגשים לשיחות בתדירות שמעולם לא ראינו קודם. גם תחומי העניין העולים בשיחות האלה חורגים מזמן ממה שהיה מקובל בזמנים עברו. אין זה סוד שפוטין ונתניהו יעסקו היום, בין היתר, בעיצוב המזרח התיכון העתידי. למרות הבדלי הגודל בין המדינות, זהו שיח של שווים. ישראל אינה עוד כלי בלוח השחמט העולמי, כפי שהיתה בעבר. במקום זאת היא הפכה לשחקן שיודע להזיז כלים אחרים.

המעמד החדש של ישראל ניכר לא רק במסגרת היחסים עם רוסיה. זהו כמובן לא מצב מקרי, אלא תולדה של מדיניות יזומה של ממשלת ישראל בשנים האחרונות. נתניהו הבין כי לאחר תום המלחמה הקרה, בעולם שלאחר החלוקה לשני מחנות, אין להסתפק בתחזוקת הקשרים עם הידידות המסורתיות. העולם משתנה, ומי שלא יהיה קשוב לשינויים האלה יישאר מאחור. ישראל זיהתה נכון את הכוחות העולים והשקיעה רבות בטיפוח היחסים עימם. עכשיו מתחילים לראות תוצאות: שדרוג דרמטי ביחסים עם סין והודו, ברית אסטרטגית עם מדינות מזרח הים התיכון (בראש ובראשונה עם יוון וקפריסין) ודריסת רגל מחודשת באפריקה.

ואולם, פריצת הדרך ביחסים עם רוסיה בולטת אפילו על רקע הצלחות מדיניות אחרות. שתי המדינות מציינות 25 שנה לחידוש היחסים הדיפלומטיים, ולצד מגעים מדיניים וצבאיים אינטנסיביים מקיימות שורה ארוכה של אירועים בעלי משמעות. אחד מאותם אירועים סמליים - תערוכת מגילות ים המלח במוזיאון ההרמיטאז', החשוב שבמוזיאוני רוסיה. אין מדובר במאורע תרבותי גרידא, שכן יש בו כדי להמחיש לכל העולם את הזיקה הייחודית של עם ישראל לארצו. בימים שבהם בבירות אחרות מסרבים להכיר בזיקה הזאת, ההכרה הרוסית בלגיטימיות ההיסטורית של המדינה היהודית חשובה.

ישראל הגיעה למעמד ייחודי בכל הקשור ליחסים עם מוסקבה. בזמן שרוב מדינות העולם התחלקו לשתי קבוצות - אלה שמצויות בעימות עם רוסיה ואלה שנכנעות לתכתיביה - ישראל נהנית ממצב בלעדי שמאפשר לה לנהל דיאלוג פתוח ואמיתי עם הרוסים, בלי לוותר על האינטרסים. בדיוק כך רושמים הישגים. כפי שיודעים במוסקבה, בארסנל של ישראל, לצד מערכות הנשק המתוחכמות, יש הרבה כלים נוספים. מעמדנו החזק בקונגרס האמריקני, אותו גוף שיזם לא אחת סנקציות כנגד הרוסים, מעורר הערצה בקרב הרבה מדינות, וגם פוטין מבין את העוצמה של ההשפעה הזאת. לכך יש להוסיף את המצב המבצעי המורכב בסוריה: הרוסים הצליחו לייצב לזמן מה את המשטר של אסד, אך ברור לכל שאין בכוחם להבטיח לו את המשך השרידות, וללא הסכמות עם ישראל עלולה רוסיה להסתבך בבוץ הסורי עד צוואר.

מן התשתית המפוארת שראש הממשלה בנה אפשר היום להפיק פירות מדיניים ואחרים. עמדת המינוף שהושגה מול רוסיה איתנה, והאסטרטגיה של נתניהו מניבה תוצאה כפולה. לא רק ששום הסדר בסוריה (גם אם סיכוייו קלושים) לא יבוא על חשבון ישראל, אלא שנפתח חלון הזדמנויות לקבע הלכה למעשה את סופיות הסיפוח של רמת הגולן לישראל.

הכותב הוא מקים ארגון ההסברה "הפנים של ישראל"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר