איש קטן ואש גדולה

1. לוקח זמן לבנות מיתולוגיה לאולם, והערב היה אחד המשחקים שיעזרו לבנות את המיתולוגיה הזו. חומר הבנייה הוא שחקן גדול אחד ושמו רביב לימונד, ואיש קטן אחד, במימדיו ובהתנהגותו, נייט רובינסון. שני החבר'ה האלה, בפיגור חמש, רגע לפני שחולון חשבה שהיא חצתה את ים סוף בשלמותו, הניעו צונאמי קטן של ריצת 0:8, שהפכה את המים על ראשם של הסגולים וכיבתה להם את הנרות, מטביעה אותם במקום האחרון. אלו היו דקות מכביסטיות, של מכבי ההיא, הישנה, שתמיד תמצא דרך לנצח או תגרום ליריבה למצוא דרך להפסיד. זה נגמר בהתגנבות יחידים של האיש הקטן, שחטפה לחולון את האפשרות לנצח וביססה את מירוץ הפלייאוף של מכבי ת"א.

2. דבר אחד לא השתנה בהפועל ת"א וזו ההתנהגות החוליגנית של אוהדיה. עם פה ג'ורה, חבורת עברייני יציע, מרדנים בעיני עצמם, מחוללי מהומות אלימים. לו היו מדברים כך לשוטרים בארה"ב, הם היו מוצאים את עצמם מחוררים או אסורים לשנים. גם הקהל של חולון לא ימנה את חנה בבלי לראש חוג האוהדים שלו, אבל ייאמר לזכותו דבר אחד - צורת התנהגותו של נייט רובינסון היתה חומר התבערה למהומות שהתפתחו הערב בין קהלי האוהדים.

הוא הוציא חוזה על גוני יזרעאלי (שהרוויח את זה לאורך הקריירה שלו), התקרב לתוך הפנים של דן שמיר, עשה פרובוקציות לקהל העצבני ממילא של חולון והדליק את האווירה. בחור אמוציונלי? אולי, אבל כשזה יכול להוביל לרצח מאדום לסגול יש גבול. שלושת השופטים נתנו תצוגה אמיצה וניסו לרסן אותו, אבל תפקידם מסתכם בתוך קווי המגרש וראוי שמישהו ירגיע את הבחור לפני שזה ייגמר רע.

3. אם חולון היא עיר שינה של תל אביב, המעורבים בקבוצה יחוו בשבועות הקרובים לילות ללא שינה. ככה זה עם קרבות תחתית. החרדה הקיומית של הליגה הלאומית המדגדגת מלמטה לא תרפה עד שההישארות תובטח, אם תובטח. ניצחון היום יכל להיות ציפרלקס לנשמה ולטבלה, אבל היא משחקת עם שני זרים ושליש, כמעט כמו קבוצת ליגה לאומית, ואם תמשיך לשחק כמו הערב החרדה תעבור דרומה לקריית גת, אשדוד ונס ציונה.