"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יש על מי לסמוך

,עודכן

"הנוער יודע מה הוא לא רוצה, עוד לפני שהוא בכלל יודע מה הוא רוצה", אמר פעם הסופר הצרפתי ז'אן קוקטו. אנשי חינוך רבים יגידו לכם שזה גם נכון. אם נחבר את הציטוט של קוקטו לסקר שערך מוסף "שישבת" של "ישראל היום" בקרב תלמידי כיתות י"א וי"ב, נגיע למסקנה שהנוער שלנו לא רוצה שיפגעו במדינה שלו, שיפגעו בצבא שלו, שיפגעו במשפחה שלו, והוא גם מאוד לא רוצה שיפגעו בעתיד שלו - שמבחינתו, נמצא בישראל. מהסקר גם עולה כי לנוער שלנו אין סימפטיה גדולה למי שלא אוהב אותנו. הוא לא בעניין של לתת את הלחי השנייה.

כ־60 אחוזים מבני הנוער מגדירים את עצמם כבעלי דעות ימניות. קשה להגיד שזה מפתיע מאוד. בסופו של דבר הצעירים הישראלים אינם מנותקים מהסביבה וגם ממה שהם שומעים בבית. מאז 1977 מפלגות השמאל לא הגיעו להישגים מרשימים בבחירות; הסקר אינו מצביע על שינוי במגמה. התקשורת אמנם מטיפה זה שנים שלשמאל יש בלעדיות על המוסר, אבל את בני הנוער זה לא כל כך מרגש: רק 13 אחוזים מהם מחזיקים בדעות שמאליות.

ישראל תמיד היתה מדינה צעירה ומיוחדת. היום היא צעירה קצת פחות, אך עדיין ייחודית - ולו בשל היותה מדינה יהודית. 85 אחוזים מבני הנוער מצהירים כי הם אוהבים את המדינה שלהם. 89 אחוזים מהם לא רוצים לגור בשום מקום אחר, גם אם מספרים שבברלין המילקי זול יותר. הנוער מעדיף את ישראל, גם עם פחות קצפת.

צה"ל תמיד היה פרה קדושה. בשנים האחרונות, אחרי כל תקרית לא נעימה מנסים הפרשנים להסביר לנו כי אנחנו חווים שבר חסר תקדים בין חברה לצבא; לא ברור אם מדובר בדיווח, בנבואה או בתקווה. אלא ש־85 אחוזים מבני הנוער משוכנעים כי צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם, ו־88 אחוזים מהם מתכוונים להתגייס בגאווה. בעשורים האחרונים אמנם למדנו כי טוב לחיות בעד ארצנו, אך עדיין 65 אחוזים מבני הנוער שלנו מאמינים במשפט "טוב למות בעד ארצנו". גם ב־2016, טרומפלדור עדיין אקטואלי.

הסקר נערך בימים שבהם פרשת הירי בחברון מסעירה את המדינה כולה. 60 אחוזים מבני הנוער סבורים כי אין להעמיד לדין את החייל שירה במחבל המנוטרל; כמובן, יש מי שיגיד כי נתון זה גם מסביר מדוע 85 אחוזים מהם משוכנעים כי צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם. לצעירים יש לוקסוס לצבוע את העולם בשחור ולבן, לחלק אותו לרעים וטובים. חייל הוא טוב, מחבל הוא רע. יש לקוות ולהניח כי צה"ל ילמד אותם את ערכיו.

60 אחוזים מהצעירים מתנגדים להושטת סיוע רפואי למחבל פצוע. הנתון הזה צריך להדאיג אותנו, גם אם הוא תולדה של מציאות לא נעימה: חוסנה של ישראל הוא ביכולת שלה להיות אנושית יותר מאויביה.

בהתחשב בעובדה שרוב בני הנוער הם בעלי אוריינטציה ימנית, לא נופתע מכך ש־82 אחוזים מהם לא מאמינים כלל בסיכוי להגיע להסכם עם הפלשתינים. חלק יגידו שמדובר בנתון מייאש; אחרים דווקא יכולים לטעון כי מדובר בנוער ריאלי, שמאס בתקוות שווא.

מחצית מבני הנוער סבורים כי ערביי ישראל אינם צריכים להיות מיוצגים בכנסת, עובדה שמדליקה נורה אדומה. האינסטינקט הראשוני יהיה להגיד כי מדובר בנתון המעיד על הסכנה המרחפת על הדמוקרטיה שלנו. אבל אפשר גם לתרץ זאת בהתנהגות חסרת האחריות של הפרלמנטרים הערבים, המתעסקים יותר בהסתה ופחות בדאגה למצביעים שלהם.

הסקר הזה, שיתפרסם במלואו בסוף השבוע הקרוב, חושף בפנינו נתונים חיוביים לצד כמה פחות נעימים. היינו רוצים שכמות גדולה יותר של צעירים תיתן אמון במשטרה (רק 57 אחוזים), היינו רוצים שבני נוער יידעו למנות נכון שמות של ארבעה סופרים ישראלים (20 אחוזים בלבד מסוגלים), ולא בטוח שאנחנו כה מרוצים מכך שתוכנית הטלוויזיה המועדפת בקרב בני הנוער שלנו היא דווקא "האח הגדול".

רבים יבקשו לנצל הסקר כדי להציג את בני הנוער כשונאי ערבים. על השאלה "מה הדבר הכי רע בישראל?" עונים רק חמישה אחוזים כי הערבים "זכאים" לתואר זה, ואילו שישה אחוזים סבורים כי הדבר הכי רע בישראל הוא השמאל וה"שמאלנים הקיצונים". ומה הכי טוב? תחושת המשפחתיות (כך לפי 63 אחוזים).

אז מה כל זה אומר? שבסופו של דבר, הנוער שלנו די דומה להורים שלו. איש חכם אמר פעם: "מה שהיה הוא מה שיהיה".

במקרה שלנו זה דווקא מעודד: הנוער שלנו, קודם כל, פטריוטי. יש על מי לסמוך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

בועז ביסמוט

כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.

כדאילהכיר