מסמכי פנמה והמאבק בהון השחור

מאות ישראלים, עשרות מנהיגים בולטים מהעולם, שחקני כדורגל ידועים ועשירים רבים אחרים, מככבים ב"מסמכי פנמה", במסגרת התחקיר המקיף על פירמת עורכי הדין הפנמית Mossack Fonseca, שסייעה בהקמת חברות במקלטי מס שונים.

האם אכן מסמכים אלו יחשפו התחמקות בלתי חוקית ממיסים, או הלבנת כספים שמקורם בכספי פשע כמו סמים, זנות ועסקאות לא חוקיות, או אולי מדובר בתכנוני מס אגרסיביים שנעשים ע"י מי שיש לו הרבה כסף ומנסה "לחסוך מס" בעזרת יועצים מתוחכמים?

כדאי להבהיר כי מותר ורצוי לבצע תכנון מס לגיטימי. כלומר, תכנון שמאפשר דחיית מס והמשך ביצוע עסקאות, כאשר הפעילות מדווחת בשקיפות לרשויות המס, לרבות חשיפה מלאה של תכנוני מס שהוגדרו כאגרסיביים ודיווח על חוות דעת שעל פיהן נערכו התכנונים. מותר גם בהחלט לפעול ולהקים חברות במקלטי מס, כל עוד מדווחים כחוק במדינת התושבות על ההכנסות.

המצב בו קיימים מקלטי מס בעולם, הולך ונעלם. השנים האחרונות מתאפיינות בכל העולם, וגם בארץ, ביצירת מחסומים ונעילת שערים להעברות הון לבנקים שאין לגביהן מקור ברור והוכחה חותכת, כי דווחו לשלטונות המס במדינת המוצא. מי שינסה להפקיד הכנסות שכר דירה מנכס בגרמניה כאשר הוא תושב ישראל, יידרש להוכיח כי הוא דיווח על הכנסה זו כחוק בישראל, אחרת הבנק ימנע ממנו להפקיד את הכסף. מי שירצה למשוך כסף מחשבון בשוויץ שהכסף בו הופקד לפני שנים, יצטרך להוכיח כי שילם מס על ההכנסה ממנה נבע הכסף.

ארגון ה-OECD שישראל חברה בו, דורש מחבריו להיות חלק מהעולם הן בהסכמים לחילופי מידע בינלאומיים על חשבונות בנקים ונכסים בחו"ל וזאת כדי למנוע העלמות במס ע"י העברת רווחים באופן מלאכותי למדינות עם משטרי מס נמוכים, והן בכל הקשור להרחבת החוק לאיסור להלבנת הון ואכיפתו.

עוצמת אוטוסטרדת המידע הגורפת שנאספת על תושבים ואזרחים זרים שמנהלים חשבונות במוסדות פיננסיים, מהווה חלק מתהליך הגלובליזציה המואץ בו רבים מתושבי העולם מנהלים את השקעותיהם במדינות שאינן מדינות התושבות שלהם, אך עקב העברת המידע, לא יוכלו עוד לחמוק מתשלום המס במדינות התושבות. זהו אינטרס משותף שתורם לכל המדינות.

האירועים הקשים האחרונים והחשיפה העצומה של פעילות יחידים באמצעות חברות במקלטי מס, כדאי שיריצו רבים לכיוון הליך הגילוי מרצון. בהליך זה, ניתנת הזדמנות חוקית לדווח על הכנסות עבר ונכסים שלא דווחו בארץ ובחו"ל, תוך מתן חסינות לעברייני המס מעמידה לדין. זהו המילוט היחיד מסנקציות פליליות קשות, אשר הוחמרו מאוד לאחרונה עם אישורה של הצעת החוק להעמקת גביית המיסים והגברת האכיפה. חוק זה קבע כי עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון ויחול עליהן רף ענישה כבד של על 10 שנות מאסר ואפשרות לחילוט רכוש.

החוק מאפשר גם העברת מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון, הליך שיאפשר את העמקת החקירות והרחבת המידע בידי החוקרים והרשויות בעת גילוי עבריינות.

אנחנו נמצאים בטיפוס חד במעלה המאבק של רשות המיסים והממשלה בהון השחור וכדאי להיות מוכנים. גם בנקים רבים ברחבי העולם, ביניהם UBS ו-HSBC, יצטרכו לעשות בדק בית רציני בגין שותפותם בהקמת למעלה מ-15,000 חברות במקלטי מס, שבאמצעותן בוצעו תנועות כספיות סבוכות שקשה יהיה להתחקות אחריהן.

אני מקווה כי גם מי שנמצא בין הנחשפים ב"מסמכי פנמה", יזכה אף הוא מרשויות המס להזדמנות נוספות באמצעות הליך הגילוי מרצון. זוהי הזדמנות גם להזכיר לרשויות המס לפשט את ההליך ולא לנבור בעבר, אלא לקבוע שיעור מס סביר שיאפשר "להלבין" את כל הנכסים הקיימים ולהכניס אותם למערכת המדווחת תוך גביית מס אמת.

הכותבת היא רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת בשטרק את שטרק רואי חשבון.